מדרג הפסולת

RRR

 

על שלושת ה- R שמעתם?
הפחתה, שימוש חוזר, מיחזור
ויש המציינים חמישה
R ולא שלושה:

 

Refuse, Reduce, Reuse, Repair  Recycle 

(סירוב, הפחתה, שימוש חוזר, תיקון, מיחזור)
אז זהו, שמיחזור הוא לא הכי חשוב כמו שמקובל להאמין. כשאנחנו ניצבים "במורד הזרם" בפני ברירת המיחזור – הנזק העיקרי כבר נעשה. 
לגישה זו של מיחזור, שכוונותיה טובות, יש מגבלה אחת: היא משמרת את דגם הייצור החד-כיווני של המהפכה התעשייתית שנקראת  "מעריסה לקבר", דגם שמייצר מלכתחילה כמויות אדירות של פסולת וזיהום, שהולכים ומצטברים על פני כדור הארץ.  ​החוכמה היא להימנע ממיחזור, וכבר בשלב התכנון לחשוב על ייצור חפצים שניתן לפרק ולהרכיב אותם לשימוש חוזר. תפיסה זו של דגם ייצור דו-כיווני, נקראת "מעריסה לעריסה". מלידה ללידה. למשל רהיט מודולרי, המתפרק בסוף דרכו וניתן להרכבה כרהיט אחר במקום ללכת לפח.

רעיון מדרג הפסולת

מִדרג הפסולת מתאר סדר עדיפויות רצוי בדרכים השונות לניהול פסולת בהתאם לתרומתן לסביבה. ששת השלבים המקובלים לניהול פסולת הם: מניעה/סירוב, צמצום/הפחתה, שימוש מחדש, מיחזור, הפקת אנרגיה וסילוק/הטמנה. מאז עליית המודעות לאיכות הסביבה ולפיתוח בר קיימא פותחו גרסאות שונות למדרג הפסולת, אולם הרעיון המרכזי נותר זהה – למצות את מקסימום התועלת ממוצרים וליצור את הכמות המינימלית האפשרית של פסולת. מניעה וצמצום של פסולת אפשריים על ידי שינוי טכנולוגיות הייצור, שינוי בחומרי הגלם ובנוסחאות הייצור. שיטה זו נקראת "מעריסה לעריסה" – הגו אותה מיכאל בראונגרט, ויליאם מק'דונו, בשונה מהשיטה הבזבזנית הנפוצה ביותר של "מעריסה לקבר" – שבה משתמשים במוצר עד שהוא נזרק לפח ואז יש לדאוג למיחזורו או הטמנתו. בשנות ה- 70 החלה להתגבש ההכרה כי פסולת הנוצרת במהלך הפעילות האנושית איננה בבחינת חומר "זבל" הומוגני זהה שיש לטומנו במטמנות, וכי יש לטפל באופן שונה בחומרים השונים המרכיבים את הפסולת: יש לנסות ולמנוע יצור חלק מחומרי הפסולת, חומרים אחרים ראויים למיחזור, את חלקם ניתן לשרוף להפקת אנרגיה, וחלקם אינם ראויים לשריפה. 

Waste hierarchy Hebrew new.svg

הגישה של "מעריסה לעריסה" (Re-use) ו"מעריסה לקבר"
"מעריסה לעריסה" הוא ספר שכתבו הכימאי פרופ' ד"ר מיכאל בראונגרט והמעצב ויליאם מק'דונו בשנת 2002. גישה זו מתייחסת לשני סוגי חומרים: יסודות הזנה טכניים, כלומר חומרים שניתנים למחזור או לשימוש חוזר ללא איבוד של איכות (כמו מתכות), ויסודות הזנה ביולוגיים, כלומר חומרים שניתן לאכול או להפוך לדשן לאחר השימוש. שימוש נכון בשני הסוגים מאפשר להפוך את תהליך ייצור המוצרים מחד-כיווני ("מעריסה לקבר", ייצור מוצר שבהמשך מושלך לאשפה ומגיע להטמנה או לשריפה), למעגלי – בדומה למערכות האקולוגיות שקיימות בטבע, שבהן כל "פסולת" של מין אחד מזינה מין אחר. בגישת "מעריסה לעריסה" מושם דגש על שימוש באנרגיות מתחדשות (כגון אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח) ובחומרים בטוחים בריאותית.
הספר "מעריסה לעריסה", מבוסס על המאמר שכתבו בשנת 1998 The Next Industrial Revolution, אשר זכה להד עצום. במאמר זה הם יצאו כנגד תפיסת צמצום הנזק האקולוגי, "האקו יעילות", בדיוק אותה תפיסה הדוגלת בשלושת ה- R: Reduce, Recycle, Reuse – צמצם, מחזר, השתמש מחדש, שהתחבבה על תאגידי העל. לדעתם, צמצום הנזק לסביבה הוא אשליה. לטענתם, במקרה הגרוע זוהי תפיסה מתעתעת התפורה למידת התאגידים מתוך אינטרסים של בצע ושל כורח, שכן בכך הם נענים לדרישות השוק ולסטנדרטים של ארגוני סביבה. במקרה הטוב, תפיסת ה"אקו-יעילות", שנולדה מתוך כוונות טובות, מוגדרת "ככלי יקר-ערך וראוי להערכה, אך גם היא איננה מסוגלת להניע אותנו אל מעבר למהפכה התעשייתית הראשונה".
מול ה "אקו-יעילות" מק'דונו ובראנגארט מעמידים כאלטרנטיבה את מושג ה"אקו אפקטיביות"Eco-effectiveness . משמעו של המושג הוא מהפכה בתחום העיצוב – עיצוב מוצרים המתאפיינים בתהליך ייצור מחזורי מן "העריסה אל העריסה" במקום מן "העריסה אל הקבר". כל המוצרים והחומרים שמייצרת התעשייה חייבים לאחר השלמת מחזור חייהם להזין משהו חדש. חומרים הנכנסים לחילוף החומרים הטכני, צריכים להיות מופרדים מחילוף החומרים הטבעי. העיצוב צריך להיות רב-גוני וגמיש, מתחשב בסביבה ובתרבות הקהילה שבעבורה הוא נועד.

העיצוב -לשיטתם, צריך לעמוד במבחן שלושת ה – E: Equity, Economy, Ecology כלומר, שוויון, כלכלה, אקולוגיה. שוויון במובן של צדק חברתי. המבחן הוא האם העיצוב מעשיר או מרושש אנשים וקהילות? בכלכלה הכוונה לכך שהמוצרים צריכים להימכר במחיר שווה לכל נפש, ועדיין להיות רווחיים לחברה המייצרת אותם, באקולוגיה הכוונה לתבונה סביבתית.

ויליאם מקדונו – על תפיסת הקיימות בעיצוב – מעריסה לעריסה, הרצאת TED

ויליאם מקדונו על עיצוב מעריסה לעריסה TED
 

"מהעריסה לקבר " :  "חשבו לרגע: אתם נחשבים אולי צרכנים, אבל למעשה אתם צורכים מעט מאוד – קצת אוכל, קצת נוזלים. כל השאר נועד לזריקה מכם והלאה מיד בתום השימוש. אבל איפה זה “הלאה”- אלא שאין באמת “הלאה”. “הלאה” המשיך הלאה. תהליכי התכנון והעיצוב ששולטים היום בייצור המודרני מושתתים על הגישה מעריסה לקבר. לפי כמה דיווחים, יותר מ-90 אחוז מהחומרים המופקים מהסביבה לצורך ייצור מוצרי צריכה עמידים בארצות הברית, הופכים לפסולת כמעט באופן מיידי. לעתים גם המוצר עצמו לא שורד הרבה יותר: לרוב זול יותר לקנות גרסה חדשה – גם של המכשירים היקרים ביותר – מאשר למצוא מישהו שיתקן את המכשיר המקורי. למעשה, עיצובם של מוצרים רבים כולל כיום “מנגנון התיישנות מובנה”, כדי שישרדו פרק זמן מוגבל, ויאפשרו – יעודדו – את הלקוח להיפטר מהחפץ ולקנות דגם חדש יותר. בנוסף לכך, מה שרואים רוב האנשים בפחי האשפה שלהם הוא רק קצהו של קרחון חומרי; המוצר עצמו מכיל בממוצע רק חמישה אחוזים מחומרי הגלם המעורבים בתהליכי ההפקה והשינוע שלו".  (מעריסה לעריסה, מאת: מיכאל בראונגרט, ויליאם מק'דונו, עברית : הוצאת בבל)

cactus

 
ועכשיו עליכם לנסות – משהו לעשות!
 
  • בנו לכם …..קומפוסטר!
  • מצאו שימוש אמנותי חוזר בחפצים ישנים וצלמו לנו אותם! לדוגמה
  • אתגר – אתגר הזבל : נסו לנהל מעקב עצמי אחר כמות הזבל שאתם מייצרים ביום (האתגר: להפחית מ-1.7 קילו  – שהוא הממוצע בישראל, לקילו אחד). היעזרו בטבלת ההתכלות – ומפו את הזבל שאתם מייצרים לפי זמני התכלותו מ-"לא מתכלה לעולם" (קלקר) – ל"מתכלה תוך חודש" (זבל אורגני). מהו ממוצע ההתכלות של הזבל שייצרתם? 

החיים בזבל, קישורי פח

(לאוסקר יומולדת מסריח ומלוכלך!)

 

idea
חדשנות טכנולוגית 

  • רעיון "מגנט הפולימרים": מעבר להיבטים האנושיים, של צימצום הסבל לבעלי החיים, ירידה במניפת-הנזק האנושית לכדור הארץ, אם נשכיל "לדוג" או "למגנט" לאוניות שיפליגו הלוך ושוב בשטח קבוע – הרי שנוכל  לעשות טוב לסביבה, ואפילו יש בכך כדאיות כלכלית. אילו היה  קיים "מגנט של פולימרים",  שהיה ממגנט את חלקי הפלסטיק בפסולת האגורה בים, בין היתר בקרקעית ודוחס אותם לקוביות לשימוש חוזר, היינו מצליחים לנקות את הים
  • פיתוח ישראלי: ייצור דלק מעגבניות רקובות (?) 
  •  איך ממירים פסולת לחומר החשוב גרפן? הידען

חשבו גם אתם על רעיון חדשני הממיר זבל לאנרגיה, ושתפו אותנו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

Current ye@r *