החינוך הטכנולוגי בדנמרק -גמישות ומוביליות – easily hired and easily fired..

Dannebrog_3

 

סקירה על אבטחת איכות בחינוך הטכנולוגי בדנמרק, מאת הגב' סוזאן גוטליב, אונ' מטרופוליטן דנמרק*
תרגום ועריכה : רפאלה בלס

הגב' גוטליב פתחה את דבריה במעט עובדות על דנמרק. דנמרק מדינה קטנה בת 5.5 מיליון תושבים (ובזאת זכתה לתשואות הידד! מצאנו מדינה קטנה מישראל!!), לדנמרק יש מלכה (הממ… מלכה! חשבו הנוכחים, זה טוב ליהודים?), תושביה נהנים מאיכות חיים גבוהה, שוויון מגזרי מוחלט, (בדנמרק 'המין החלש' נחשב דווקא הגברים, ציינה), יחד עם זאת, ובשונה מישראל, בדנמרק אין קביעות בעבודה, וכולם יודעים, חייכה, שהמשפט המשקף את שוק התעסוקה הוא – easily hired and easily fired..  .  עם זאת, המשיכה, בדנמרק כ- 95% מהתושבים מסיימים 12 שנת לימוד, ממשיכים להשתלם ולקבל הכשרות מקצועיות לאורך כל חייהם ( LLL ) בהתאם לצורכי שוק העבודה, מסלולי הקריירה גמישים, והמדינה מעודדת מוביליות בתעסוקה.

 

מודל שוק התעסוקה הדני
ביטחון וגמישות: מודל שוק התעסוקה הדני עושה את הבלתי אפשרי ומחזיק את המקל משני קצותיו  – בספקו ביטחון מחד, וגמישות מאידך, בהתבסס על אחוז תעסוקה גבוה וביטחון סוציאלי. מודל זה מתאפשר הודות לשילוב מוצלח בין גישה הדוגלת במדינת רווחה, לכלכלה המעודדת שוק עבודה דינמי ללא קביעות. הגמישות בשוק העבודה מתבטאת בין היתר בכך שקל מאד למעסיקים לגייס עובדים, וכשהצרכים משתנים – קל מאד גם לפטרם. עם זאת, עובדים המוצאים את עצמם מחוץ למעגל העבודה, נהנים משורה של הכשרות והטבות מפליגות, המעודדות אותם למצוא בקלות יחסית עבודה אחרת.
שיתוף פעולה תלת צדדי: מתקיים שיתוף פעולה רחב טווח בין המדינה והשותפים החברתיים, ארגוני המסחר והתעשייה, המעסיקים וארגוני העובדים. השותפים החברתיים מקדמים הסכמי עבודה קיבוציים, הלוקחים בחשבון את תנאי השכר בהתאם לצורכי השוק.
זאת ועוד, הממשלה והשותפים החברתיים, דנים יחד במדיניות שוק העבודה בהקשר לאחוז התעסוקה והאבטלה.
ההתחשבות בשותפים החברתים – עובדים ומעסיקים כאחד – היא זו שמסייעת לדנמרק לבנות חברה בריאה, הנהנית משוק עבודה בעל מוניטין יציב ביותר ביחס לעולם.
אחוז תעסוקה גבוה: מודל שוק העבודה הדני, מעודד אחוז תעסוקה גבוה מאד. כך לדוגמה, בשנת 2005, כוח העבודה היה 78% מהאוכלוסייה, ופחות מ 3% ממנו היו מובטלים.
הקשר בין שוק העבודה והבדלי המגדר: שוויון בין גברים ונשים. בעבר היו יותר גברים מנשים בשוק העבודה הדני, אך כיום ההבדלים קטנים למדי – הגברים מועסקים אך מעט מעל למחצית כוח העבודה במשק. גם שיעורי חוסר התעסוקה כמעט זהים בין גברים לנשים.

 

עקרונות מפתח במערכת החינוך הדנית
חינוך לכולם: החינוך וההשכלה נתפסים כאמצעי שוויוני המעודד את התפתחות הפרט ומשום כך השאיפה היא לאפשר חינוך איכותי לכל האוכלוסייה. כדי להשיג מטרה זו, מערכת החינוך חייבת להיות מקיפה ועקבית. תוכניות הלימוד חייבות לספק הכשרות והסמכות מקצועיות, כלליות ואישיות, ולהתייחס לרצף התפתחותי ולחידושים, במטרה לענות על דרישות שוק העבודה וצרכיו. חשוב מאד להכיר במסלולי הלימוד הקודמים, ולקחת אותם בחשבון בקביעת נתיב הלימודים האישי לכל תלמיד. על מערכת החינוך להציע מסלולי בחירה גמישים. מכאן נובע, שמערכת החינוך צריכה להתבסס על גישה פתוחה, שתאפשר לסטודנטים הדנים לשנות כיוון על פי הערכת מצב משתנה. החינוך וההשכלה חייבים להיות חינם, ולקבל מימון ציבורי.
Lifelong Learning: עקרון מפתח בדנמרק, נובע מהפילוסוף הדני בן המאה ה-19, נ.פ.ס. גרונדטוויג: "תנאי מוקדם למעורבות אזרחית בחברה הדמוקרטית, הוא לספק חינוך חינם לכל האזרחים, למשך כל חייהם".
חינוך איכותי: האינטרס של מערכת החינוך הדנית, הוא לוודא שכל הצעירים ירכשו ידע איכותי ומיומנות ברמה גבוהה. זה יבטיח את מעורבותם כאזרחים חיוביים התורמים לחברה. אבטחת איכות בכל רמות החינוך וההשכלה, היא אחת מהעדיפויות הראשיות של מערכת החינוך הדנית.
שיתופים בינלאומיים: הדנים רואים חשיבות רבה בשימור הערכים והעקרונות של מערכת החינוך שלהם, תוך עדכון מתמיד בתהליכים המתרחשים במדינות אחרות. משום כך הם מעודדים יותר ויותר מוסדות חינוך בכל הרמות, להיות מעורבים בפעילויות ושיתופי פעולה בינלאומיים.
הדרכה בקריירה: בכל רמות החינוך וההשכלה מושם דגש על הדרכה, ליווי וייעוץ מומחים באסקפלריה של בחירות מקצוע עתידיות, המשך מסלולי לימוד, מקומות עבודה אפשריים ופיתוח קריירה. הייעוץ מתבצע באמצעות מומחים ואתרי תוכן לאומיים.

 

ההחלטה על הנתיב המקצועי נעשית בגיל 16. בתי הספר היסודיים שייכים אמנם לרשויות העירוניות, אך בתי הספר המקצועיים נהנים מאוטונומיה – מערכת רווח הפסד, ניהול עצמי, יש להם יכולת להחליט לאן להפנות את התקציב שלהם. עליהם להילחם על האטרקטיביות שלהם בשוק. כל תלמיד מקבל וואוצ'ר על סך1000 יורו, והוא יכול להחליט באיזה בית ספר לממש אותו.
30% +18% הולכים למסלולי ה VET  השונים, סה"כ כ 48%. (הערה – בישראל פונים לנתיבים הטכנולוגיים סה"כ כ 34%). 45% פונים למסלולים של השכלה כללית, 2% נושרים. בדנמרק מעוניינים למשוך תלמידים מבריקים למסלולי ה VET , כדי לעורר השראה ולהעלות את הדימוי שלו.

 

בדנמרק מאמינים ב"מעט זה יותר", ולכן יש בערך 12 תחומים, המפולחים סך הכול ל 90 מסלולי התמחות (לעומת צרפת שם יש כ-650 מסלולי התמחות שונים), וזאת במטרה לצמצם את מספר ההתמחויות, בהתאם לגודל האוכלוסייה וצורכי השוק. קיימת הבחנה בין Vet  טכנולוגי, Vet  עסקי, Vet  בתחומי הבריאות, טיפול, חברה, חקלאות וכדומה. בשנתיים האחרונות נעשה ניסיון מצד המורים להכיר בניסיון המעשי של התלמיד בתחום שבחר ללמוד ולתת לו פטור מתאים מאותן יחידות לימוד. כל זאת במטרה להתגמש ולבוא לקראת התלמיד באופן יותר אישי. יש בנייה פרטנית יותר של תוכנית הלימודים, גמישות רבה בהחלפת מסלולים, בהכרה בלימודים קודמים. נקודה מעניינת נוספת – קיימת הגבלה על מספר התלמידים הרשאים ללמוד במסלול התמחות מסוים, וזאת בהתאם לצורכי השוק ! לדוגמה, לא ניתן לקבל את כל הבנות המעוניינות ללמוד עיצוב שיער, כי ידוע שהשוק רווי (בניגוד לעורכי דין בישראל).

המענה לצרכים ייחודיים של אוכלוסיות שונות, נעשה באמצעות הבחנה בין 4 מסלולים. יש מסלול לאומי, ומסלול בית ספרי. לאחרונה, השתנו תחומי הסמכויות, כך למשל שר החינוך אחראי על ה VET  עד לרמה 4 כולל, ואילו שר המדע והמחקר, אחראי על הרמות הגבוהות יותר 5-6-7. יש בדנמרק גם שלב של לימודי תעודה – כמו למשל אחיות ומורים. כל בתי הספר עוברים תהליך הערכה עצמית תקופתית ונתונים למעקב הישגים שוטף, אך יחד עם זאת מערכת החינוך מבוזרת ואינה מונחתת מגורם מרכזי כלשהו.

בדיון שהתפתח, אמרו המשתתפים שכדאי לשים לב איך מתייחסים בדנמרק לצרכים ייחודיים של האוכלוסיות השונות. בישראל יש אמנם חינוך מקצועי, אבל לא פותחה הקורלציה בין הצרכים השונים לבין תוכניות המותאמות לצרכים. אנו מעניקים לכולם תוכניות אחידות. אין נישות, אין מענה לצרכים אישיים ולשונות בין התלמידים, וחבל.

* הרצאה ניתנה במסגרת סמינר שעסק בנושא אבטחת איכות על החינוך הטכנולוגי, כחלק מתהליך טורינו פרוסס 2012. בסמינר נטלו חלק נציגי ETF מאיטליה, גרמניה, צרפת ודנמרק, נציגי משרד החינוך והמפמרים של מינהל מדע וטכנולוגיה, נציגי משרד התמ"ת, נציגי התאחדות התעשיינים ונציגי רשתות החינוך הטכנולוגי הגדולות אורט ועמל.

 

קישורים נוספים
 
מצגת ההרצאה של הגב' סוזאן גוטליב Presentation of the Danish case
 

המודל הדני, כתבה בדה-מרקר

משלחת מהאיחוד האירופי דנה בהסמכות המקצועיות בישראל בהשוואה לנעשה בצרפת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

Current ye@r *