" פגשתי את מנהלת עמל מח"ט טבריה הדסה קובי ואת צוות המורים המדהים שלה, בביקורי בפרויקט "חופים" בחופי הכנרת. שהיתי עם המורים לילה שלם וצפיתי בגאווה ובהשתאות בעבודת הקודש המדהימה ומעוררת ההשראה שנערכה עם הצעירים ששהו על החוף", כך אמר שר החינוך מר שי פירון בכנס מנהלי מחוז הצפון בניהולה של הד"ר אורנה שמחון לקראת פתיחת שנת הלימודים. השר קרא אל הבמה למנהלת הדסה קובי ושיבח את תרומתה המשמעותית להובלת צוות מורי מח"ט טבריה בסיירת המורים, למען נוער בסיכון בחופי הכנרת בחופש הגדול. עוד אמר: "מבחינתי, המנהלת הדסה – שיחד איתה ניהלתי שיחות אישיות רבות עם הצעירים, היא נכדתו של המחנך הדגול יאנוש קורצאק, מודל ומופת לכלל המנהלים. פגשתי מנהלת אגדית ,העובדת במסירות 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע למען הנוער בסיכון. בהתלהבות שלה, בדבקות, בברק בעיניים, היא שימשה דוגמה ומופת לכל צוות המורים שהתנדב למען הצעירים לילה אחרי לילה , ללא ליאות על החוף."

מאת: מיכל פרטנר

מה הוא פרויקט "חופים "?

מורי מח"ט טבריה בסיירת החופים

שר החינוך מנהל שיחות עם בני נוער על חוף הכנרת

מתשעה באב ועד תחילת שנת הלימודים, התקיים בחוף שקמים בטבריה פרויקט חלומי יוצא דופן -"חופים- מתחברים לנוער" ,מטעם עירית טבריה מחלקת הנוער בניהולו של יואל חדד, והתכנית הלאומית לנוער ולילדים. בפרויקט מתנדבים מורי בתי הספר בטבריה וחיילי חיל החינוך המשרתים בעיר. את המתחם מנהלים שני מורים מצוות מח"ט עמל טבריה : המורה נאור ציון והמורה יוסף טאטור. שני מורים מהמגזר היהודי ומהמגזר הערבי, דו קיום שעובד להפליא בכל ימות השנה במח"ט עמל טבריה. במקום נצפו גם אנשי משרד החינוך, מחלקת הרווחה, ומחלקת הנוער בג'ינס ובחולצות מתנדבים תכולות כשהם משוחחים ומסייעים לנערים. גם שר החינוך מר שי פירון וחברי מועצת העיר טבריה, הפשילו שרוולים וקיימו שיחות רבות עם הצעירים. במסגרת הפרויקט הוקם בחוף שקמים מתחם מקסים מרופד בשטיחים, ובפינות ישיבה – מעין עיר מקלט למען הצעירים שששותים, מעשנים ולעתים מסתבכים על החוף. אנחנו כאן כדי לייצר ״עיר מקלט״ על החוף – מוארת, נקייה , חמימה, מכילה, המשמשת אלטרנטיבה . המקום מצויד בפינות טעינה סלולרית, כיבוד קל ושתיה חמה וקרה. העישון ושתיית אלכוהול אסורים במתחם. מורי מח"ט עמל טבריה התנדבו במהלך חופשת הקיץ לאייש את המקום ולערוך שיחות נפש עם הצעירים שעל החוף, לאתר מצבי סיכון, ולהציע פתרונות אפשריים בשיתוף גורמים מקצועיים . בשעות הערב והלילה, למרות שאין במקום מוסיקה או מסכי טלוויזיה, גדשו הנערים את המתחם בהמוניהם.
משרד החינוך הקצה שעות השתלמות למורי מח"ט טבריה שהתנדבו בהרכב מלא לפרויקט, אך מנהלת בית הספר הגב' הדסה קובי ומוריה,  איישו את החוף במשך כל לילות השבוע עד השעה ארבע בבוקר, הרבה מעבר לשעות שהוקצו להם. ההתגייסות הזו אופיינית לצוות מח"ט טבריה שעובד ביומיום עם נוער בסיכון ובהדרה, ומשקיע אהבה ועבודה קשה כדי לייצר עבור הצעירים סביבה בטוחה, מאזינה, ומחבקת. מורי המח"ט ערכו פטרולים לאורך החוף, בנסותם לזהות מצבי מצוקה, הקשורים בשתיה או בעישון וכן בהתנהגויות מסוכנות, ולהציע לנערים להגיע למתחם . שם נערכו שיחות אישיות עם הנערים והנערות, כדי להיות עבורם מבוגר משמעותי ומכיל , דווקא בשל החד פעמיות של המפגש, הצליחו רבים מן הנערים להרגיש נוח דיים ושיתפו במצוקות ובלחצים.נערים שביקשו המשך טיפול, הופנו לגורמים המתאימים.

חופים, הם לפעמים געגועים ליחס

על החוף, פגשנו צעירים מרתקים מכל רחבי הארץ. הרבה מאד צעירים חרדים בחופשת ״בין הזמנים״ . מגוון ענק של זרמים ודיאלוג מרגש בין חרדים, ליטאים חוצבי הרים וחריפי דיבור ומחשבה, חסידים בעלי פיאות ארוכות ,נושרי ישיבות ומחפשי דרך, מרדנים ואינדבידואליסטים, נערים ערבים מכפרי הגליל , נערי גבעות מהשומרון חמושים בגיטרות ובכיפות ענקיות, נערים חילוניים מהפריפריה ומן המרכז, נערים בני ארבע עשרה או ערב גיוס,  נערות אולפנה מהדרום, נערות מרעננה, חיילות וקצינות מחיל החינוך.

בקרב הנערים החרדים חופשת ״בין הזמנים ״ היא תקופה בת שבועיים, ברשות, בידיעה, ובהסכמה בשתיקה של מוריהם והוריהם שגם הם בילו על החוף בשעתו. כאן הם פושטים את מדיהם, ונמצאים במעין ״תקופת השהייה״ שבה הם מממשים את הפנטזיות הכי פרועות שלהם במינימום פיקוח חברתי: לבוש מינימלי, כובעי מצחיה, כפכפים, מסע לזאכי, לזויתן, שינה על חוף הכנרת ללא שק שינה ואוהל. בעוד זמן קצר ,בראש חודש אלול , ישובו אל אורח חיים הספרטני, הכמעט צבאי של סדר הלימוד הקפדני והקשה, ואל השידוכים והחתונות של הקיץ הבא. הם ישובו אל חיים של שאיפה בלתי מתפשרת למצוינות.

לילה של כישוף חד-פעמי

מספר אחד המורים:  "כל רגע שבילינו כאן ביחד, קרב אותנו מאד זה לזה יהודים וערבים, נערים ומורים דתיים וחילוניים – והיינו כל כך גאים להיות חלק מן התמונות הנפלאות של ארץ ישראל היפה שראינו בלילה הזה על החוף. בחוזרנו לבתינו כולנו נישא בליבנו חתיכה קטנה מן האחרים שפגשנו על החוף, ואנו בטוחים כי הנערים ישאו עימם את זכרון הרגעים המנחמים שחוו עימנו המורים על החוף, בחודש אב, מתחת לירח המלא הענק, על המים הכסופים של הכנרת".