ד"ר רונית אשכנזי, סמנכ"ל פדגוגיה: "כשחינוך לרב תרבותיות מתחבר לניצוץ הפנימי של המורה, חיבור אמיתי מצליח!"
מאת: רפאלה בלס

מי שרוצה להתרשם ממיזם חינוכי המשמש מודל לרב תרבותיות במיטבה – כדאי שיגיע לבתי הספר של רשת עמל בבאר שבע ובתל שבע, המקיימים פרויקט משותף בערבית, שבאמצעות למידה מבוססת מיקום מצליח לפוגג דיעות קדומות משני המגזרים – היהודי והערבי, ולגרום לתלמידים ללמוד על תרבות האחר.
"דע את שכניך",  מספרת לאה קרמני, מנחת PBL ומנטורית בתיכון הרב תחומי עמל רמות באר שבע, "החל כפרויקט אחד מני רבים בבית הספר, המשתייך לקבוצת המובילים בניסוי קהילת הייטקהיי ברשת עמל.  תפקידי כמנטורית הוא ללוות, לתמוך וליזום למידה מבוססת פרויקטים עם מורים מתחילים, ולהפוך פרויקטים קיימים לפרויקטים מצוינים, עם הרבה עידוד, תמיכה ונגישות".
וכך קרה שבמסגרת שיעורי הערבית, גיבשה הרכזת אירית אביש, מיזם קהילתי מעניין, שהופעל בכל שכבת ט'. דליה שגיא, המלמדת ערבית בכיתת המצוינות, ביקשה מתלמידיה לבחור עיר בישראל הידועה כבעלת אוכלוסייה מעורבת (או לחלופין – לבחור בעיר ערבית מאחת המדינות השכנות), ולהכין מסלול הדרכה למטייל, שיעבור בחמישה אתרים בעיר – כשלפחות שניים מהם קשורים לדת ולתרבות האסלאם. לאה, המנחה, חברה אליה וסייעה לה להוסיף רובד עמוק יותר לפרויקט –  לאסוף מכל התלמידים היהודים את הדעות המוקדמות והידע הבסיסי שלהם בנוגע למוסלמים. "ואז", מודה לאה בחיוך, "החל הפרויקט להתגלגל מעצמו לכיוונים לא צפוים". הציטוטים שנאספו מהתלמידים ואשר שיקפו את מערכת הדעות הקדומות הבסיסית שלהם – היו קשים מאד, וחייבו התייחסות כיתתית שתשבור את הסטריאוטיפים הצפוים שמזינה התקשורת. וזה לא היה קל. המיזם נערך בתקופה של גל טרור, שלא דילג על אף אזור בארץ – ובכלל זה באר שבע. העמדות הבסיסיות של התלמידים כלפי המוסלמים נעו מ"מחבלים", "פרימיטיביים", "שונאים אותנו" ועד – "בעלי דת קיצונית, חשוכה שמעוניינת להחזיר את האנושות לימי הביניים".
 

מניכור לדיבור
בשלב זה, ניסחה הכיתה יחד עם צוות המורים את השאלה המובילה שסיקרנה אותם בהקשר לפרויקט – "האם היכרות עם השפה, הדת והתרבות של הדת השנייה, יכולה לשנות עמדות בסיסיות ולהשפיע על קירוב הלבבות?"  בשיעור שלאחר מכן טענו התלמידים ובצדק, שאי אפשר לבדוק את השאלה הזו, עד אשר לא ישתתפו תלמידים מוסלמים בפרויקט, שיעברו את אותו התהליך ויבחנו את עמדתם בנושא.  בשלב זה, יצרה קשר לאה, המנחה, עם מורה ורכזת חינוך חברתי מבית הספר הרב תחומי עמל א' בתל שבע, והציעה לה שיתוף פעולה. 
וכך מספרת ראויה פרח, המורה מתל שבע: "אני עצמי ערביה נוצריה, ותמיד הטרידה אותי בעיית הניכור בין העם היהודי לעם המוסלמי. לדעתי, התקשורת מלבה את היצרים ונוח לה פעמים רבות להציג את העם היהודי כעם כובש ומדכא, ואילו את הערבים כולם כמחבלים מלאי שנאה. מאד רציתי לפעול כדי להקטין את הניכור, אך לא ידעתי כיצד. היוזמה של באר שבע הגיעה ממש בזמן – אין כמו למידה משותפת סביב פרויקט כדי לקרב לבבות". וכך החלה פרח לברר עם תלמידי כיתתה את עמדותיהם המוקדמות בנוגע ליהודים – ונרתעה מהסטריאוטיפים הקשים שעלו – החל מ"מתירנים מדי בנוגע ליחסי בנים בנות" וכלה בגונבי אדמות ורוצחי ילדים.
גם בפניהם הועלתה השאלה התיאורטית אם קירוב לבבות יכול להתקיים כתוצאה מרכישת ידע חדש והסתכלות בלתי אמצעית על תרבות האחר, והם היו סקרנים לנסות. וכך החל השיתוף: פרח בחרה לחקור עם כיתתה את העיר שפרעם, עיר הולדתה, ובה אתרים קדושים ליהדות, לאסלאם ולנצרות, כשהתלמידים התבקשו לבחור למסלול התיירות שלהם – שני אתרים הקדושים ליהדות. הבחירה בעיר שקרובה ללבה, תרמה למוטיבציה האישית שלה, וחידדה את תחושת הרלבנטיות. 
ד"ר רונית אשכנזי, סמנכ"ל פדגוגיה ברשת עמל: " מעבר לערכים המיידיים והברורים של הפרויקט –  רב תרבותיות, הכרת האחר, שבירת סטרואטיפים, מעורבות בקהילה, הפרויקט הזה הוא דוגמה מעולה לשיטה הפדגוגית שאנו ברשת עמל מאמינים בה בכל לבנו – כאשר מדליקים את הניצוץ הפנימי של המורים, כאשר ההוראה והלמידה מתחברת לפן האישי של המורה ורלבנטית לו – תשוקת הגילוי וההתלהבות עוברים מיד גם לתלמידים. אין תלמיד שמסוגל לעמוד בפני מורה מתלהב. ואנו ברשת עמל מאמנים את המורה להפוך למעצב למידה, ולבחור פרויקט שמדבר ללבו וקשור לעולמו, כתפיסה חינוכית, ברוח למידת הפרויקטים והמעורבות בקהילה של שיטת HTH".

והתוצאות?
תלמידי שתי הקבוצות בנו מדריכים דיגיטליים מרהיבים לסלולאר, שכללו סרטוני אנימציה, תמונות, קטעי מידע והמלצות אישיות – והכול בהתבסס על גוגל מפות, והופתעו בעצמם מהשינוי שחל בעמדותיהם תוך כדי העבודה המשותפת. התלמידה זיו יעקובי מהרב תחומי עמל רמות באר שבע: "בשבילי העבודה הובילה לשינוי במחשבה. לאן שלא תלך היום, תיחשף לדיעות קיצוניות כל כך כלפי האסלאם, בעיקר בהקשר לחוסר תרבות. בעבודה נחשפתי למגוון אתרים מדהימים, אשר טומנים בתוכם סיפור ומייצגים היסטוריה רחבה, קדמה, תרבות – ולהפתעתי – גם עתיד. כך למשל כשחקרתי את התיאטרון בעמאן, המקיים אירועי תרבות ולידו מוזיאונים שונים לפולקלור, ארכיאולוגיה ועוד – פתאום הסתדר לי הפאזל ונמחקו מושגים כמו "הערבים הם חסרי תרבות". התרשמתי מאד ואני יכולה להגיד בביטחון שדעתי השתנתה".
 התלמידה יסמין אבו סביתאן מהרב תחומי עמל א' תל שבע: בעיניי, הפרויקט היה מאד מעניין והוסיף לנו הרבה. דרכו למדנו דברים חדשים על היהודי האחר, ולא רק מה שאנחנו שומעים בתקשורת. אתם צריכים להבין שביום יום אין מגע של ממש בין בני הנוער משני הצדדים, וזה באמת היה חסר לנו. כשלמדנו על התרבות היהודית, הכרנו פתאום חברים מבאר שבע, והבנו שמי שהחזיק קודם לכן בדיעות גזעניות – טעה ובענק!". הפרויקט הוצג לאחרונה בכנס התוצרים השנתי של רשת עמל, שנערך בחדרה. ומהו החלום לגבי ההמשך? צוותים משני בתי הספר מתכוונים ליישם את הפרויקט גם בשנת הלימודים הבאה, הלמידה תיערך בפלטפורמה שיתופית מתאימה, התלמידים היהודים והמוסלמים יבנו תוצרים משותפים ויציגו אותם בכנס תוצרים ייחודי.