הקשר הרגשי-אישי בין המחנך לתלמידיו, נמצא תמיד בלב השליחות החינוכית של כולנו אך עומד בימים מורכבים אלו במבחן המציאות. חשיבות השיח הישיר עם התלמידים והצפי למיעוט מפגשים ישירים אישיים וכיתתים, מציב בפנינו אתגר לא פשוט. בתקופה זו, אנחנו כהנהגה חינוכית מצווים להיות דינמיים, פתוחים להגיב כל הזמן לצוק העיתים. בחוברת המקורית והייחודית שהפקנו בעבור רשת עמל, אנו מציעים כ- 30  "שחריות" – מפגשי בוקר וירטואליים קצרים של  מחנך עם תלמידיו, במגוון נושאים ערכיים- חינוכיים. בחוברת הושקעו שעות עבודה רבות והיא מיועדת להגיע לכל אחד ממחנכי רשת עמל, בהתאמה לכיתת החינוך שלהם.

החוברת המלאה בעברית:  שחריות למחנכי עמל תשפ''ד  
מצורפת גם חוברת בערבית שחריות למחנכי עמל בערבית 

לפניכם שתי שחריות לדוגמה, והסיפורים שליוו את בחירתם:

"יקר אוזן נהג מונית ונשמה טובה"  עמ  7-5 בחוברת
 החיים סביבנו מלאים סיפורים. לעיתים כל מה שצריך הוא לחשוב כיצד  נותנים להם ולמסר  שיש בהם' "חיים" גם מעבר  "ל 70 השניות של הקריאה". אשר קראתי בפייסבוק  את הסיפור המרגש שכתבה הילה, שאין לי מושג מי היא, חשבתי שהוא מזמן מחשבה ושיח לא רק על טוב לב, אנושיות, סולידריות  ונתינה, אלא גם על גורל, רושם ראשוני "ותחושות בטן" – כולם נושאים שהייתי רוצה לדבר עם התלמידים שלנו .  
לחצו כאן לשחרית המלאה

חשבון הנפש של האינדיאנים  עמ' 40

אז למה האינדיאנים אינם נושאים איתם הרבה חפצים? כששמעתי באחד הימים את הסיפור חשבתי הוא יכול להוביל אותנו למחשבה משמעותית שיש בה גם חשבון נפש. בעידן הנוכחי חזק כוחו של זרם חיי היום שלעיתים הוא ממש סוחף. לפני 200 שנים, בכפר הקטן בנורמנדי או בכפר לגדות הנילוס, לא כך חיו האנשים. העצירה וההתבוננות הרגועה משהו על החיים, היא אחת המתנות שאנחנו יכולים להעניק לעצמנו וגם לתלמידנו.  לשחרית – לחצו כאן
 

תגובות על השחריות - מכתב מדסי בארי

מה עבר על הילדים בשנתיים האחרונות, ומה הם חווים היום? מה השתנה בבתי הספר, ומה צריך להשתנות? מנכ"לית רשת התיכונים עמל רוית דום עיני, אשת החינוך מיכל דליות ופרופ' אלקרינאוי מהמחלקה לעבודה סוציאלית בבן גוריון בוועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות".

מערכת החינוך אחרי הקורונה, פורסם ב Ynet 21.3.22

לאחר תקופת החגים ודעיכת הגל הרביעי של הקורונה נראה היה שחיי בית הספר נמצאים בתהליך של חזרה לשגרה המיוחלת. ככל שנקפו הימים מתברר כי אותות התקופה שעברה על התלמידים והמורים, הותירה ברבים סימנים שבאו לידי ביטוי בבעיות משמעת וקשיים שמתרחשים לאחרונה בתדירות שמעבר לרגיל, והם ככל הנראה סימפטומים של השפעת תקופת הקורונה. מתוך שיחות עם המנהלים, ביקורים בבתי הספר והצורך של כולנו להגיב כל הזמן למציאות המשתנה והסוערת, גיבש המנהל לפדגוגיה של רשת עמל שתי הצעות לפעילויות חדשות ומקוריות – "מעגלי שיח" – לצוות החינוכי, ו"קו לאלימות" לקבוצות התלמידים. מנכ"ל קבוצת הרב תחומי עמל עו"ד רוית דום עיני: "הסדנאות הייחודיות שלנו הן במסגרת מדיניות הרשת שבה אחד הדגשים העיקריים הוא מתן מענה מקצועי רגשי ממוקד לתלמידים החווים קשיים רגשיים וחברתיים עם החזרה ללימודים בצל הקורונה. אנו מפעילים תוכניות והפעלות רגשיות לתלמידי בתי הספר ומעניקים סיוע ותמיכה רגשית בעזרת אנשי מקצוע לעובדי מינהל ומורים החווים קשיים ומצוקות.לצד הטיפול הממוקד שלנו בחיזוק החוסן הרגשי והחברתי של התלמידים וצוותי ההוראה, שמים דגש על קידום המוגנות, מניעת אלימות ובריונות במוסדות החינוך ובמרחב הוירטואלי, ומפעילים תוכניות מיוחדות בבתי הספר בראייה רשתית של עיקרון הערבות ההדדית".

"חזרה לשגרה? – מסתכלים על  התמונה נכוחה" – מעגלי שיח   
מעגלי שיח מתקיימים בקבוצות קטנות של הצוות החינוכי. ההצעה הבנויה ממספר שלבים: התבוננות פנימית, שיתוף קבוצתי ופעילות של מעגל השיח על נושאים שבהם חזרו ולא חזרו הצוות והתלמידים  לשגרה. לאחר בנית תמונת עיגולים קבוצתית של הקשיים העיקריים  מקבל כל אחד מחברי הקבוצה שקית עם מטבעות אותן הוא מפזר בין העיגולים לפי הערכת עומקם וכך נוצרת באופן דינמי תמונת הקשיים וגם הדרוג הפנימי שלהם. הסדנא מביאה לשיח  כנה שיש בו ביטוי אותנטי לתמונה המורכבת של  הזמן הנוכחי.  בחלקה האחרון של הפעילות מנסה הצוות החינוכי להעלות דרכים  לטיפול בקשיים. מעגלי השיח – בהנחיית חברי הצוות הניהולי התקיימו בהצלחה רבה בבית הספר הרב תחומי עמל צפת ע"ש בגין, וימשכו בשבועות הקרובים.

"קו האלימות – שיחה עם השוטר הפנימי"  – פעילות לתלמידים

סדנא מקורית וחדשה העוסקת באלימות מנקודת ראות חדשה ולא מטיפה. סרט פלסטיק חוצה את הכיתה לשניים. רני שמלווה את אבא שלו לרופא בקופת חולים מחליט להגיב, מלכה יורדת בשביל הנחש ואולי מצילה את התלמיד שלה, אסף בתחנת האוטובוס רוצה "להציל" את היום שלו ומירב לא שותקת. כל אחד מהם מתאר  במונולוג קצר "סיפור מהחיים" ובכך מאתגר את התלמידים ואותנו בשאלות מורכבות המביאות את הנושא לדיון אמיץ! מה זו בכלל אלימות ? האם יש אלימות מוצדקת? היכן עובר הקו? ומדוע חשוב לנהל שיחות עם "השוטר הפנימי" ?  

סדנא דינמית ומרתקת שהועברה לאחרונה לכל תלמידי הרב תחומי עמל מדעים ואומניות בנהריה וזכתה לתגובות נלהבות.  בימים הללו  אנחנו נמצאים בתהליך חשיפה שלה לצוותים חינוכיים בבתי הספר שלנו. לסדנא יש גם גירסא מותאמת גם לחברה הערבית. מומלץ!
 

מחוויות המשתתפים בנהריה:

• סדנא מוצלחת ולא שגרתית, אשר ריתקה את התלמידים ודיברה על נושא כאלימות בגובה העיניים והביאה לידי חשיבה מעמיקה והעלתה את חשיבות ערך הסובלנות והפלורליזם וחשיבותו לקיום מדינה דמוקרטית במהותה
• פעילות מעולה! יצרה עניין והתחבטות רצינית בשאלה אודות פני החברה. שילוב של חוויה עם ערכים. תודה רבה
• התוכן נגע לליבם, המערך היה מגוון ועשיר והיה שיתוף פעולה של התלמידים.
• הסוגיה שעלתה בשיעורים הללו מאד משמעותית וחשובה. התלמידים שיתפו פעולה בצורה טובה
• היה ממש מקסים, כמורה מקצועית נורא נהנתי
• היתה סדנא מעניינת ומרתקת כל הכבוד עינת
• הסדנא הביאה למעשה את השטח אל התלמידים, נגעה במקרים אותנטיים עבורם-  מקרים ששמו את הקלפים על השולחן בהקשר לאלימות מילולית ואלימות פיזית. הפעילות היתה מגוונת עם חוט הכותנה שיצר חיץ בין הבעד לבין הנגד, ולסיום הבלון – מד הניפוח כסמל לדרגת האלימות בחברה שלנו- 26 שנים אחרי רצח רבין. תודה רבה. יישר כוח!

תקופת הקורונה לימדה אותנו שבית הספר אינו המקום היחיד שבו ניתן לבצע למידה עם התלמידים, אך מהר מאד הובן שהזום לבדו אינו מהווה תחליף הולם. דמיינו לעצמכם זמני שגרה, שבהם ניתן ללמוד בכל מקום,בכל שעה, בקבוצות קטנות, בליווי מורה…  למידה שאינה מתמקדת בפתרון בעיות באותו הרגע ממש – אלא מתייחסת לכל המכלול – לפני, בזמן, ו…אחרי - כאל מקשה אחת!  למידה שמשלבת סקרנות, יזמות, אמנות וכבוד לסביבה כערכים מרכזיים. כן אצלנו ברשת עמל עושים את זה אחרת.
ד"ר רונית אשכנזי, סמנכ"ל פדגוגיה: ״כשאנו בעמל מדברים על למידה היברידית אנו רואים לנגד עינינו יותר מאפשרות  בינארית פשוטה של "בית / כיתה".  אנו מובילים למידה במרחבי החיים במלוא מובן המושג: במוזיאונים, בתעשייה, באומנות רחוב, במתחמי ספורט, בשווקים, וירטואלית או פיזית .כפי שאנו אומרים ברשת עמל – "כל העולם כיתה". בראשית התהליך אנו מקנים למורים שלנו מיומנויות ללמד בדרכים יצירתיות במרחבים מגוונים. מיומנויות אלה משתבחות בתקופת הקורונה, אך הן יתעצמו ויבואו לידי ביטו גם לאחריה״.

איך נולד הפרויקט?
חגית רימוך, הממונה על בתי הספר הטכנולוגיים :"עוד בישיבת ההיערכות שלנו לשנת הלימודים הנוכחית, כשבנות המו"פ של עמל – רעות שני מידד מנהלת תחום חדשנות ורפאלה בלס – מנהלת פיתוח תוכן ופרויקטים – הציגו בפנינו, אנשי הפדגוגיה, את המודלים של "פדגוגיה מוטת עתיד" שעסקו בתרחישים שונים של למידה היברידית – החלטתי מיד ליישם פיילוט כזה על בתי הספר הטכנולוגיים". ואכן על בסיס הניסיון המוצלח והמוכח של מו"פ עמל בפיתוח מודל "למידה במרחבי החיים" שהחל כבר לפני ארבע שנים, התאמנו אותו למציאות המשתנה והוספנו לו אלמנט היברידי. רוצים לדעת כיצד? בבקשה

בתי הספר שנבחרו לפיילוט: אנרג'יטק חברת החשמל, עמל טק אין, עמל יעד אשדוד, עמל נצרת ועמל רמת דוד, נבנה רציונל מפורט, וצוותי ההוראה קיבלו השתלמות מרוכזת בהובלת רפאלה ורעות בחודשי הקיץ, נחשפו למקבץ כלים דיגיטליים מושכי לב, התנסו בעצמם ביישום הרעיון, התאימו אותו כל בית ספר לתכניו ולהתמחותו, ומרחיבים עד היום, ביצירתיות רבה את הפרויקט לכיוונים נוספים.

איך ניתן ליישם רעיון יפה שכולו מושך למרחבים פתוחים  – בזמן סגר ?
"תתפלאו", אומרת חגית," אך אין גבול ליצירתיות ולרעיונות. כבר בזמן התכנון הועלו תרחישים אפשריים שונים עם המורים והחלטנו שבזמן סגר הדוק – נעבור לטיולי 360 באמצעות המחשב, וגם כאן כמובן ניישם את עיקרון הרצף – "לפני (היערכות), בזמן (למידה), ואחרי (תיעוד)". כל בתי הספר קיבלו  קווסט חדשני בכלי 360 של גוגל על שביל ישראל, בהדרכת אונליין צמודה של עומר יורשנסקי, אשר עודדה אותם להתחרות באמצעות חידות ופעילות חוויתית ובתוך כך להתקדם בשביל. היתה זו פעילות גיבוש רוחבית שעוררה התלהבות וחשק רב. התלמידים כרגע בעיצומו של הפרויקט, כשהמציאות מסביב דינמית, נזילה מיום ליום, יחד עם זאת – הם מצליחים להכין סרטונים,פרזנטציות,לומדים מיומניות דיגיטאליות-קנווה,סוואי ואפילו גניאלי, ומעוררים את סקרנותם הטבעית לחקור את סביבתם הקרובה והרחוקה גם יחד. להלן מספר דוגמאות:

עמל אנרג'יטק חברת החשמל, בהובלת ענבל הופמן, משה פקלר ודניאל איסטומין – ניצלו את ההפוגות בין הסגרים ויצאו לסיור גרפיקטי לאורך כיכר העצמאות בנתניה. שם יצרו  ציורי אווירה מקוריים, והמשיכו לעסוק בהם באמצעות כלים דיגיטליים בזמן הסגר. הקבוצה שיכללה לשיא את נושא הסיורים הוירטואליים בעולם – כאשר  סיירו באיסלנד, יפן, מנהטן, למדו על ארמון בקינגהם ועוד, והעבירו על כך הרצאות לכיתתם. ומספר תלמיד כיתה יוד הוד מהואדב: "השיעורים היו עד כה מעניינים, כייפים ומעשירים. הם מעניקים לנו ידע נוסף שלא היינו מגיעים אליו בעצמנו ומרגלים אותנו בכלים שונים – כמו למשל בסיורי גוגל. אני חושב שצריך להרחיב אותם לשכבות נוספות!"
עמל טק-אין, בהובלת חיים בן מוחה, לימור אברהם, עינב גפן ושלומית סעדי, הצליחו לנצל את ההפוגה בין הסגרים לטובת מפגשי טיסנאות ופיתוח מנהיגות על פי בחירתם של התלמידים

תלמידי עמל יעד אשדוד, בהובלת אביבה בודני, ירדנה בוכריס, נטלי זוזל, בטי חזן ועינב ארז, הכינו שלל פעילויות והביאו אותם לידי ביטוי בסוואי מרוכז שקראו לו בחיבה – המוזיאון

עמל נצרת, בהובלת מונא ניג'ם ומג'די עיסא, עסקו בעיקר בחיי הבדואים בנגב, אזור שבו גילו עניין מיוחד, דווקא בשל מיקומם בצפון. הם בנו יחד עם עומר משביל ישראל סט חידות מיוחדות שהותאמו בעבורם במיוחד, תרגמו אותם לערבית ולמדו על המנהגים והמסורת הבדואית תוך כדי טיול ב 360. 

קמפוס עמל רמת דוד בהובלת נועה יעיש, מיכאל קנטי, חנה אסקלסקי, מוטי אליהו בחר ב"גניאלי" לייצוג מפת הסדנאות הבית ספרית – תלמידים ותיקים הכינו את התוכן ליום שיווק וחשיפה לתלמידים חדשים, (המיזם בתהליך) . חנה: "למידה במרחבי החיים הכניסה  חדוות יצירה ,אהבה והמון יצרתיות והכי חשוב השראה מהצוות ומתלמידים". 

חגית רימוך הממונה על בתי הספר הטכנולוגיים: "האמנתי בפרוייקט למידה במרחבי החיים כבר מראשיתו, ולכן היה חשוב לנו להטמיע אותו בבתי הספר הטכנולוגיים,מדובר בלמידה חדשנית,למידה בה התלמיד פעיל, יוזם,  ומרחיב את אופקיו במרחבים מסוגים שונים מחוץ לגבולות בית הספר ולעתים גם מחוץ לגבולות הקהילה. בנוסף לכך, היה חשוב לנו להטמיע כלים טכנולוגיים מגוונים ומיומנויות של שיווק, שכנוע וביטחון בעמידה מול קהל.  התחלנו אמנם בפיילוט בחמישה בתי ספר, אולם הכוונה להרחיב את הפרוייקט ביתר בתי הספר של הרשת. אבקש לאחל מכאן יישר כוח גדול לכל העושים במלאכה, במיוחד לרפאלה ולרעות, אשר מובילות יחד את הפרוייקט תוך מתן מנטורינג והדרכה שוטפת במהלך כל השנה!"

פורסם גם בפייסבוק של הרב תחומי

יום ההאקתון נפתח בהצגה מסודרת של כל העניינים המנהליים והמהותיים, והמשיך בסדרה של 3 הרצאות קצרות שנועדו למקד את המשתתפים ולסייע להם:

•  איך להפוך רעיון למוצר? (יעל כהן, מייסדת ומנהלת טכנולוגית ראשית, Tailor-ED)
•  איך לבנות הדמיה של מוצר? (רן מגן, מיינדסט)
•  איך להציג? (אדי לבנטמן)

פרטים נוספים על התחרות – בעמוד הפייסבוק שלהמגמה לטכנולוגיות למידה אונ’ ת”א

כנס לשיתוף ידע בין של מורי רשת עמל בסימן "בין הסתגלות לחדשנות"

כנס ארצי רב משתתפים שפתח את המחזור הרביעי שלהמעבדה לחדשנות בעמל, התקיים בזום ביום שני ה-14 בספטמבר. בכנס, שהשתתפו בו למעלה מ – 80 מנהלים ואנשי חינוך, הציגו שבעה מורים אשר שיתפו בפיתוחים ובאתגרים שלהם בשנת הלימודים הראשונה למניין הקורונה. הכנס מאמין במתן במה למורים ולעשייתם מהשטח, ונועד לקדם תרבות של למידת עמיתים. בין המציגים היו ד"ר אלה קדמי מהרב תחומי עמק חרוד שהציגה שיטות לייצור ושימור סקרנות בלמידה, ענבל בר זאב מהרב תחומי באר שבע, מאידה נאסר מהרב תחומי עמל טייבה, אלעד בוכמן מהרב תחומי חיל האוויר הולץ,  מיכל פרטנר ממח"ט טבריה, אביטל פרח ממח"ט פסגות נהריה וליודמילה בריקסמן מהייטק לאמנויות ע"ש פרס, שהעבירה הרצאה בנושא “פדגוגיה היברידית עד אליך”, תוך שהיא מדגימה את יחידות הלימוד שפותחו בשנת הקורונה, בשיטת הבלנדד לרנינג שעונה על צרכים אישיים. כל מי שעוסק בכיצד אנו, אנשי החינוך יכולים לשפר את תהליכי הוראה ולמידה בתקופה משונה זו, ומעוניין להכיר פיתוחים של מורים אחרים במגוון מקצועות- מומלץ להיכנס לקישורי ההרצאות, לקבל השראה ותעוזה מעמיתים. לאתר המעבדה לחדשנות – לחצו כאן

לכתבות קודמות בסדרה, לחצו כאן

כולנו עדים להימצאותנו בתקופה מורכבת וקשה.
חדשות לבקרים נכתבים מאמרים והרצאות על השפעות תקופה זו על כולנו בכל המובנים האפשריים ובעיקר על ילדים ובני נוער שלא נמצאים במסגרות החינוך. משפט אחד של תלמידים תפס מאד את עיני: "שכחו אותנו בבית". כמי ששנים רבות שותפה במעשה החינוכי אני מבקשת להתייחס לאמירה זו. מה המשמעות של המילה שכחו? מתי אנחנו מרגישים ששכחו אותנו.? האם התלמידים חשים שלא רואים אותם? ממי הם מצפים שיראה אותם?

בספרו של דניאל גולמן "אינטליגנציה חברתית", מופיע המושג להרגיש מורגש. ביטוי נפלא זה, מתאר את הצורך שלנו להרגיש שהזולת רואה אותנו ,מגלה אמפטיה  ומבין את צורכינו. המילה היפנית "אמאה", כותב גולמן, מציינת את מודוס "אני-אתה". שטקיאו דוי , פסיכיאטר יפני, רואה בקשר החם שבין אם לילדה –  כאשר היא חשה באופן אינטואיטיבי את צורכי התינוק – בסיס לקשר חברתי שיוצר אוירה אינטימית של חיבור.

אהוד רוזנטל במאמר "איך גיליתי שיש שם משהו אחר", כותב "כאשר יש זולת מתעניין ואמפטי, מתרחשת חוויית עצמי מורכבת ואנחנו לומדים לזהות את הרגשות שלנו".  לזולת יש צורך להרגיש מובן על ידי האחר, ותוך כדי כך, תתאפשר לו התבוננות עצמית.  הוא מציין שהיכולת  להכיר בזולת היא יכולת רגשית ולא אינטלקטואלית.  וכי אנו מצפים שהזולת יבין אותנו ויתנהג בדיוק כפי שרצינו.

אנו ברשת עמל דואגים לתת מענה לשאלה, כיצד ניתן לתלמידים שלנו  להרגיש מורגשים בעיקר בעת הזאת? להרגיש שלא שכחנו אותם בבית?
לא אחת שמעתי מורים המבקשים ליצור קשר עם מתבגרים ונתקלים בתגובות מתעלמות ומתנגדות. אכן, המלאכה לא קלה, אבל הניסיון מלמד, כי כאשר החומה נסדקת, המתבגר נענה לקשר זה  ואף מחפש  ומעוניין  בו.

כמה טיפים ליצירת קשר עם מתבגרים

1. לא להתייאש, להמשיך לחזר  גם אם לא נענינו לקשר, כאשר אנחנו ממשיכים בחיזור מתון , נוצרת  אצל התלמידים  תחושה שלא ויתרנו עליהם לא התייאשנו. ואם לא התייאשנו, כנראה שיש לנו כוונה אמיתית ורצינית. מינון נכון של  חיזור וגוון הניסיונות לקשר (שיחת טלפון, הודעה, המלצה על תכנית טובה, מה אתה אומר על….), יכולים בסופו של דבר לשאת פרי. לעיתים אפשר לזמן שני תלמידים לשיחה, וכך ניתן  להפחית את המבוכה  והחרדה, ועם הזמן ליצור מפגשים פרטניים. כך או אחרת, הכי חשוב – לא לוותר.

2. על מה נדבר?  רצוי לחשוב מראש על נושאים לשיחה ולאו דווקא בענייני למידה. מתוך ההיכרות עם התלמיד ניתן לשוחח על תחומי העניין שלו, מה הדבר הכי קשה לך בימים אלה, עם מי  מהחברים יש לך קשר בתקופה הזאת?  איך אתה מעביר את היום?  האם מצאת יתרונות במצב הנוכחי? אילו?   מה עוזר לך   כשקשה לך?  יש משהו שאתה נעזר בו?  עד כמה ההורים מעורבים במה שקורה לך?  ממה אתה הכי חושש? איך אתה  מפרגן  לעצמך?  מה הכי חסר לך בימים אלה?    מה תעשה מיד אחרי סיום התקופה הזאת?       

השיחה יכולה להיות עד 15 דקות ,  העיקר לשוחח , לגלות עניין ולשמור על קשר.

3. פיתוח הדדיות:  המורה נתפס לא אחת כדמות מבוגר סמכותי בעיני התלמיד, שמתקשה לראות בו איש שיחה המשוחרר מיעדי ההוראה .

במפגשים עם מתבגרים לא אחת שיתפתי ברגשות ובחוויות מעולמי, דבר שיצר תחושה של הדדיות ועודד את המתבגר לשתף בעולמו. כמובן שיש להפעיל שיקול דעת במה לשתף. שיחה אמיתית מתקיימת בגובה העיניים, ומתאפשרת כששני הצדדים פועלים מתוך פתיחות ואמון . לדוגמא, אני יכולה לשתף בתחושותיי בימים אלו. כולנו באי וודאות, אני חשה פעמים דאגה ומתח, עולות בי מחשבות ושאלות שאין עליהן תשובה. אין זה מוריד מערכי כמבוגר אחראי לשתף את תלמידי בדברים אלה, המשקפים אותנטיות ופתיחות.  רצוי גם לספר על  דברים שעוזרים לי, מקלים  עלי, וכן להתייחס לשאלות שנשארות ללא מענה בשלב זה.

4. הקשבה אמיתית ממקום נקי של אמפטיה, ללא ביקורת וללא עמדות ותפיסות מוקדמות. תלמיד: "מאד מתסכל ללמוד בזום",  "זה משעמם ",  " קשה לי לשבת הרבה זמן מול המסך"…כאן נזמין את התלמיד לדבר על הקושי . חשוב לשהות בהקשבה לקושי ולא למהר לפתרונות. לדוגמה: "אני מבינ.ה שהזום מאד מקשה עליך, זה דבר שאני שומע.ת מהרבה אנשים, גם אני מרגיש.ה כמוך בשיחות זום ארוכות……מתי זה קורה יותר בשיעורי הבוקר או הצהריים? האם יש מורים שיותר קל אצלם? מדוע? האם זה קורה בכל המקצועות או רק בחלקם, איך ניתן לשפר שיעור זום כדי שיהיה יותר מעניין.?" חשוב שהצעות לפתרונות תהיינה מאוחרות יותר תוך כדי דיאלוג משותף ורק לאחר הקשבה  אמתית למה שמעלה התלמיד. ננסה לבדוק יחד אתו  מה יכול לעזור לו. אולי להחליט על מינון נכון גם במחיר ויתור על נושאים מסוימים שאותם ישלים אחר כך  (אני תמיד בעד, מוטב חלק מאשר כלום) באמצעות השיעורים מוקלטים. האם תיווך פרטני לנושא קשה יותר, יוכל להועיל? למידה עם חבר בזום?… גם אם לא פתרנו את כל הקשיים, יש חשיבות בשיחה, בהקשבה, באמפטיה ונכונות לעזור. זה מייצר  אווירה של אכפתיות, הבנה ובונה קשר משמעותי.

5. רפלקציה על השיחה רצוי לסיים את השיחה עם אמירה מפרגנת ונעימה, כמו "שמחה על השיחה שקיימנו", "הבנתי דברים חשובים מהשיחה היום", "הצעת רעיון מצוין , ארשום אותו לעצמי",  אני לוקח.ת לתשומת ליבי את מה שאמרת",  "איך הרגשת במפגש הזה?  מקווה שנהנית כמוני מהשיחה, אשמח שנקיים עוד שיחה כזאת, יתאים לך ?" גם בעתות משבר ומצוקה, עלינו, אנשי החינוך, להמשיך להיות מבוגרים משמעותיים עבור התלמידים. שמירה על קשר אישי רציף, התעניינות, דאגה ואמפטיה, היא משמעותית לא פחות מהתקדמות בחומרי הלמידה והספק החומר.  באופן זה, לא רק התלמידים יחושו שלא ששכחו אותם בבית, אלא גם למורים תהיה זו תקופה של העצמה אישית וצמיחה רגשית .

במקבץ מקסים זה, תוכלו להתרשם ולקבל השראה ורעיונות מדוגמאות בהיסטוריה, ספרות אזרחות ואקטואליה, שהכינו צוותי החינוך והמקצוע של בית הספר הרב תחומי עמל ליידי דיויס ת"א. תהנו!

שיעור היסטוריה שעבר התאמה ללמידה מרחוק
צוות היסטוריה בבית ספרנו פועל תחת המטרייה של "חלוצי הערכה", לפי לתכנית ייחודית שנכתבה על ידו, "היסטוריה במחלוקת". לאור העובדה שתכניתנו נכתבה על ידי הצוות, והיא כוללת דגשים שלא בהכרח יופיעו בסרטונים שהופקו במסגרות אחרות (מבחינת תוכן הלימודים והמיומנויות שנלמדות בה), ראינו לנכון לייצר באופן עצמאי סרטונים לימודיים בנימה מעט מבודחת. באופן זה הצלחנו לשמור על קשר עם התלמידים, להבטיח למידה באווירה נינוחה ולהעניק לתלמידים חירות מסוימת ללמוד בשעה ובצורה שהכי נכונה להם. מתוך הבנה שלמידה דרך צפייה בסרטונים אינה מתאימה לכלל "סוגי הלומדים", ושתלמידים רבים התקשו להתרכז בשיעורי זום, כל סרטון שפורסם לווה בסיכום שהותאם לתוכנו. במרבית המקרים, כללו הסרטונים  משימה קטנה שנועדה להחליף את הכתיבה במחברת. באופן זה, וידא הצוות שהתלמידים אכן ביצעו עיבוד לחומר שנלמד. תשובות התלמידים הוגשו למורים באמצעות "קלאסרום" של גוגל עד למועד השיעור הבא, שנקבע במערכת המיוחדת שבית הספר אירגן לצורך הלמידה מרחוק. בתום תקופה, הגישו התלמידים  מטלה גדולה ומסכמת שהותאמה לנסיבות ושתשתכלל בציון הבגרות הסופי שלהם

לצד הסרטונים (שנשלחו לשכבות י' ו-יא'), ניהלו המורים  קשר טלפוני עם התלמידים והיו זמינים בעבורם למענה על שאלות והנחייה, קיימו מפגשי זום סדירים לצורך העמקת הלמידה וסיוע בהשלמת המשימות ודאגו לשריין זמן לפגישות זום פרטניות עבור תלמידים שנזקקו לליווי צמוד יותר.

בחרנו להציג שלוש דוגמאות: 

סרטון בדם וברזל-ליידי דיוויס מספרת לכם על איחוד גרמניה: סרטון זה מגולל את סיפור איחוד גרמניה ומלווה מטלה בנושא שציונה תשוכלל בציון הבגרות של התלמידים. 

סרטון הציונות המדינית- בנימין זאב תיאודור הרצל: הסרטון הוא שיעור שיועד לשכבת י', המסביר מהי הציונות המדינית ומהו השינוי בעמדתו של הרצל בנוגע לפתרון 'בעיית היהודים'.
השיעור כולל משימה קצרה. 

סרטון עלייה וקליטה- בעיית הדיור ופתרונותיה של מדינת ישראל : הסרטון הוא שיעור שיועד לשכבת יא', העוסק באופן התמודדותה של מדינת ישראל עם בעיות הדיור שהתעוררו עם הגעתם של העולים בשנות ה-50 וה-60. את הסרטון מלווה מצגת פרזי מסכמת שנשלחה לשכבה. 
 

לאור השינויים שנדרשנו לבצע לתכנית הלמידה, עסקה שכבת יא' בתהליך הכנה של "מטלת ראיונות"- במסגרתה נחלקו התלמידים לקבוצות, כדי לערוך ראיונות (בין היתר בזום) עם בני 70 ומעלה שהיו עדים או שלקחו חלק באירועים הקשורים בהיסטוריה של המדינה. מטלה זו נועד לתת לתלמידים פרספקטיבה על האופן שבו ההיסטוריה משפיעה על חיי הפרט, ובה בעת מעניקה להם הזדמנות, בתקופה שלאחר הסגר, לייצר דיאלוג עם הדור המבוגר במדינה. חברי צוות היסטוריה : שרי אריאב, אלון דויאנס, סער ליברנט, רונן עזרא, רות פליישמן, יריב קריגר, יוסי שרייבר

שרי אופיר

פעילות סינכרונית -בעקבות השיר של ביאליק "על השחיטה" (קובץ השיעור מצורף) לשיעור ספרות בכיתות י"ב לבגרות, המורה שרי אופיר. 

התלמידים עלו לשיעור דרך zoom והתבקשו לסמן על השיר אמצעים רטוריים. לאחר מכן הם עברו ללמידה א-סנכרונית וכל תלמיד קיבל "עותק אישי" לעבודה במרחב הלמידה דרך קלאסרום.

 

שָׁמַיִם, בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלָי!
אִם-יֵשׁ בָּכֶם אֵל וְלָאֵל בָּכֶם נָתִיב –
וַ אֲ נִ י לֹא מְצָאתִיו –
הִתְפַּלְּלוּ אַתֶּם עָלָי!

אֲ נִ י – לִבִּי מֵת וְאֵין עוֹד תְּפִלָּה בִּשְׂפָתָי,
וּכְבָר אָזְלַת יָד אַף-אֵין תִּקְוָה עוֹד –
עַד-מָתַי, עַד-אָנָה, עַד-מָתָי?
טקסט מלא

 

 

---

"חיבורים בחברה הישראלית" 
פעילות לקראת יום העצמאות ה 72, מאת צוות ספרות ותנך: רוני ברון, שרי אופיר, קרן קולן, אילת דרורי, מרים ולדמן ושי הבר
החברה הישראלית מורכבת מפסיפס מגוון של ישראליות וישראלים בעלי רקעים, תרבויות ותפיסות שונות . פסיפס זה הוא חלק מסוד קסמה של מדינת ישראל , והחיבור בין חלקיו השונים

 

 

1. צפו בסרטון של השיחה בין שרת התרבות, מירי רגב, ליוצר עידן רייכל.
2. כתבו בתגובה פרטית נימוק משמעותי בעיניכם לבחירה ברייכל להדלקת משואה בטקס יום העצמאות.
3. היכנסו לקישור בפדלט
4. קראו את התקצירים על הדמויות בפדלט ובחרו בדמות שלדעתכם ראויה להיות מועמדת להדליק משואה בטקס יום העצמאות.
כתבו בתגובה פרטית את שם הדמות שבחרתם ונימוק שמסביר מדוע לדעתכם היא צריכה להיבחר.  

מצורפת מצגת המתארת את מבנה השיעור

מגפת הקורונה הציבה בפנינו אתגרים, וגרמה לנו לחפש דרכים יצירתיות על מנת להמשיך את הפעלתה.  במעגל האישי – "פואטרי סלאם", למדו התלמידים את עקרונות  ה"ספוקן וורד" – "שירה מדוברת" באנגלית. הם למדו להביע את מחשבותיהם ורגשותיהם בכתיבת שירה בשפה יומיומית ושגורה בפיהם, לצד שפה לירית על כל נושא הנוגע לחייהם ולסביבתם. כמו כן, נחשפו התלמידים למודלים של כתיבת "שירה מדוברת", פיתחו מיומנויות חשיבה וכתיבה באנגלית, רכשו כלים לעמידה בפני קהל והתגברות על פחד במה. אירוע השיא תוכנן להיערך באשכול הפיס בנהריה בהשתתפות תלמידי שמונה הכיתות שהשתתפו בתוכנית. בשל התפשטות מגפת הקורונה בוטל האירוע המקורי ובמקומו קיימנו אירוע זום וירטואלי. כהכנה לאירוע שלחו תלמידים סרטונים בהם הם קראו שירים שכתבו, השתתפו בסדנת הכנה וירטואלית ולבסוף הופיעו באירוע כשהם נמצאים בבתיהם. האירוע נוהל ע"י אלפי גלברד, משורר ואמן ספוקן וורד שאף קרא משיריו. כמו כן, הופיע הזמר והיוצר  יובל בילגוראי.  מר ג'ון ברגר, נספח התרבות של שגרירות ארה"ב ,השתתף באירוע והתרשם מיכולות התלמידים.

במעגל הקהילתי – "תכנית חדשנות ויזמות", השתתפו התלמידים בסדנאות, שבהן למדו מהן חדשנות ויזמות, מודלים לזיהוי צרכים ופתרונם, תכננו מיזם חברתי והוציאו אותו לפועל במסגרת שיעורי האנגלית. התלמידים רכשו כלים לבניית מיזם חברתי, בניית תכנית, פרסום ושיווק, והצגת המיזם. התלמידים רכשו כלים  לעמידה בפני קהל והתגברות על פחד במה. 

במעגל הבינלאומי – "מודל האו"ם", השתתפו התלמידים בסדנאות שבהן רכשו ידע תיאורטי בסיסי וכלים מעשיים ביחס לעבודת האו"ם, הבנה של הפוליטיקה הבינלאומית והכרת נבכי עולם הדיפלומטיה; שיפור יכולות הדיון, הניתוח וההתבטאות; שיפור ניכר ומשמעותי בשימוש בשפה האנגלית (קריאה, כתיבה ודיבור, הבנת הנשמע); חשיפה לקשת רחבה של תחומים אשר להם חשיבות מעשית שתסייע רבות לתלמידים בהמשך התפתחותם האישית והמקצועית, כגון, אמנות הדיבור לפני קהל, רטוריקה, שימוש בשפת גוף, שימוש בהומור באופן בונה וחיובי, כתיבה וארגון של טיעון, ניהול משא ומתן, שיפור תהליך קבלת החלטות ועוד.

אירוע השיא שהתקיים במרכז יצחק רבין בנוכחות סגנית נספח התרבות של שגרירות ארה"ב ומנכ"לית רשת עמל תוכנן ככנס  "מודל או"ם" בו דנו המשתתפים בשני נושאים:

• חינוך ככלי למניעת אלימות
• נגישות בינלאומית לשירותי בריאות

התוכנית, על שלושת מעגליה, מביאה את העולם לתוך הכיתה ונמצאת בהלימה עם תכנית משרד החינוך ללמידה מעמיקה ומשמעותית, לפיתוח מיומנויות שפה דבורה ולהגדלת אוצר המילים באנגלית.

באר שבע, פתח תקווה, מחנה בן עמי,  טורינו …..מגיפת הקורונה העולמית שיבשה לגמרי את פעילות מערכות החינוך בארץ וברחבי העולם. במהלך החודשים האחרונים של שנת הלימודים הריצו המורים תוך כדי תנועה מגוון מודלים, רעיונות ודוגמאות ללמידה משולבת – סינכרונית, א-סינכרונית, ועם חזרת בית הספר לשגרה מוזרה המשתנה מרגע לרגע  – למידה היברידית המשלבת שיעורים מרחוק ושיעורים עטויי מסיכה פנים מול פנים, הסבו המורים את יחידות הלימוד על פי צו השעה… בואו להכיר מספר דוגמאות של יחידות הוראה שעברו שינוי ללמידה היברידית ברוח התקופה:

מבית היוצר של הרב תחומי עמל רמות באר שבע, בואו להכיר מערך שיעור בתקשורת שעבר הסבה לימי הקורונה, מאת המורה ענבל בר זאב. מערך זה נבנה והותאם במיוחד לימי מגפת הקורונה, והועבר לתלמידי כיתה י''ב, כהכנה לבגרות קיץ תש''ף. את אותו השיעור ניתן להעביר כמובן גם בכיתה או בפלטפורמות אחרות של למידה מרחוק.  ניו-זורנליזם-מערך-שיעור-2. ועדיין בבאר שבע – יחידת לימוד רבת משתתפים שהכין המורה עופר קוז'קורו (מורה ללשון במקצועו ומומחה לשוק ההון).במסגרת קורס אמירים -בתחום מפתיע – חינוך פיננסי ושוק ההון. מטרת הקורס לייצר חשיפה לתחום הצרכנות בחיי היום יום ופיתוח ארגז כלים רלוונטי, עכשווי ואטרקטיבי. בימים קשים אלו של מיתון ומשבר כלכלי גורף, גדלה מעורבות בני הנוער והבנתם בניהול התקציב המשפחתי. פיתוח מיומנויות אלו חשוב גם בזמנים רגילים, אך בזמן המשבר הנוכחי שהמשק נקלע אליו  – על אחת כמה וכמה. להלן קישור למערך הקורס, ולכתבה שפורסמה בנושא במקומון באר שבע.

המורה אביה אשוואל, מבית הספר הרב תחומי עמל פתח תקווה ב'  – הסבה ללמידה היברידית שיעור אזרחות בנושא עקרון הגבלת השלטון, שעוסק בין היתר במנגנוני פיקוח וביקורת פורמליים ובלתי פורמליים על הממשלה. תלמידי י"א, למדו אזרחות מרחוק, בפלטפורמת הכיתה המקוונת בצורה יצירתית, חוויתית, ובדרך שבה נשמא המיקוד והריכוז של התלמיד לאורך כל השיעור. הדבר בא לידי ביטוי בשימוש בסרטונים, תמונות וכתבות אקטואליות שנוגעות לחומר בחיבור למשבר הקורונה. במהלך השיעור מתקיים תרגול והבנה באמצעות סקרים מקוונים. 

ועוד באזרחות – המורה החיננית להיסטוריה ולאזרחות לימור אברהם, עמל טק-אין (מחנה בן עמי), הכינה מערך שיעור מיוחד – "אזרחות בימי קורונה". המערך מתבסס על ידע שנרכש בכיתה, וחוזר עליו בלמידה מרחוק – במצגת תוססת דמוית משחק טריוויה. חושבים שיודעים את התשובות? לדוגמה – מדוע התערבה המדינה כשהיה מחסור בביצים? האם כמות הביצים במשק נקבעת על ידי המדינה ? - מה מקור השם הדגלים השחורים?….  רוצים לנסות?  לחצו על – שיעור -אזרחות בימי קורונה ואולי תזכו בפרס. לא אמרנו מתי ואיך. אולי! כל אחד והמזל שלו.