לא בכל יום זה קורה – השקת מסלול נוסף במיזם סל אביב (תל אביב בסלולר), והפעם מסלול שהשקתו נדחתה שנתיים בשל הקורונה וסגירת עולם התרבות כמעט לגמרי. אך סוף סוף זה קרה. את ההשקה הקדשנו למורה לספרות האהובה ענת טפר ז”ל, שהיתה עמוד התווך הספרותי בפרויקט ונפטרה בטרם עת. אנו בטוחים שהיא היתה גאה ומאושרת ונכחה ברוחה. 

מהו בעצם מיזם Cell Aviv Habima? טוב ששאלתם. הנה זה בא
רוצים לראות את המתרחש מאחורי הקלעים של התיאטרון הכי מפורסם בעיר? סקרנים לשמוע את חנה רובינא האגדית ב”הדיבוק” ? מעוניינים ללמוד על גלגוליו של התיאטרון הלאומי? אפליקציה תיירותית-דיגיטלית חדשה נחנכה ביוזמתם של תלמידי תיכון עמל להייטק ואמנויות ע”ש פרס ת”א ביחד עם בי”ס און לחינוך מיוחד.

בתמונה: נעם סמל מנכ"ל תיאטרון הבימה, מסיר את הלוט מעל שלט המיזם שיישאר על כנו כתרומה לקהילה לטובת המבקרים בתיאטרון

השבוע נחנכה אפליקציית  Cell Aviv Habima שהפיקו תלמידי תיכון עמל להייטק ואמנויות ע”ש פרס ת”א ותלמידי בית ספר “און לחינוך מיוחד” בתל אביב. התלמידים חברו פעם נוספת למיזם לימודי סלולרי משותף והפיקו אפליקציית תוכן תיירותית דיגיטלית למבקרים. המיזם נבנה ברוח מיזמים קודמים של עמל שבח-מופת ואון: מיזם חינוכי משותף – cell aviv  (תל אביב בסלולרי), ואחרים במתחם שרונה, מוזיאון א”י, אחוזת בית, רחוב ביאליק ועוד. מטרת אפליקציית Cell Aviv Habima היא הצפת ההיסטוריה התרבותית הסמויה של הבימה, התיאטרון הלאומי, החל מהקמתו ברוסיה ועד הפיכתו למוקד תרבותי בישראל.

נעם סמל, מנכ”ל הבימה: אנשים לא שוכחים את ההצגה הראשונה שהם ראו בחייהם. ועל אחת כמה וכמה, אם הם צפו בה בתיאטרון העברי המקצועי הראשון, התיאטרון הלאומי “הבימה”. טקס הסרת הלוט והאפלקציה הם בבחינת כריתת ברית בין התיאטרון ובין הצופים הצעירים, שיזכו באמצעותו לזיכרון מרגש מההצגה הראשונה בחייהם.                                                                                                      

מירב בראוטבר, מפמ”ר ספרות במשרד החינוך: וכך תיארה גרובר בספרה “משני צידי המסך” את הקמת התיאטרון ברוסיה של 1918 – ״(הבמאי) עמד בכל תוקף על כך שהמסך הראשון ייתפר בידינו.. כמה לילות השקענו במלאכת קודש זו, כמה חלומות רוקמו בכל נעיצת מחט! כמה שירים הושרו בכל קמטוט! נארגנו ממש לתוך בדיו של אותו מסך״. וכך גם עבודת התלמידים המשותפת במיזם נפלא זה – אותה חדוות עשייה, מלאכת מחשבת של שיתוף, אהבה ואמונה, בניצוחם המסור של המורים משני בתי הספר, הצלחתם לתפור סיפור יפה וייחודי שלכם על תיאטרון הבימה. שאפו גדול.

מקס סיון, מנהל תיכון עמל להייטק ואמנויות ע”ש פרס ת”א:  “במיזם החדש, המציע ‘עיר נגישה’ לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים, הצליחו התלמידים בכישרון רב להציג בצורה אינטראקטיבית, חדשנית ומסקרנת את תולדות התיאטרון הלאומי הבימה, בצורה מעוררת עניין לכל אחד. זהו המסלול החמישי מבית היוצר של Cell Aviv – תל אביב בסלולר, ומקווים שאתרים אחרים בעיר יצטרפו אף הם  למיזם, אשר נעשה כולו ללא מטרות רווח כשירות לציבור וכתרומה לחברה ולקהילה”.

מנהלת חטיבת הביניים עירית כהן: הפרויקט מדגים בצורה נפלאה הפנמת ידע תאורטי, חקר וגילוי, ראייה רב-תחומית בספרות, היסטוריה ותיאטרון בזיקה חזקה לאקטואליה ולחיים האמיתיים, שילוב טכנולוגיה מתקדמת בהוראה, טיפוח יצירתיות ושיקול דעת, הקניית ערכים אנושיים של הכרת האחר, סובלנות כלפי צרכיו ותרומת התוצר לקהילה.                                                                                                                                                                                                                                 
מובילת המיזם, רפאלה בלס מתיכון עמל להייטק ואמנויות ע”ש פרס ת”א: מעבר לחשיבות ההיסטורית והספרותית, לפרויקט חשיבות חברתית של אינטראקציה ושיתוף פעולה בין שתי קבוצות תלמידים מאוכלוסיות שונות בעיר תל אביב-יפו – שפיתחו ביניהם קשר חם לאורך תקופה שבמהלכה ניתן דגש מיוחד על הנגישות לאנשים בעלי צרכים מיוחדים – פיזיים וקוגניטיביים כאחד.

את המיזם לימדו ענת טפר ז”ל, מתיכון עמל להייטק ולאמנויות ע”ש פרס שבח מופת לשעבר יחד עם רפאלה בלס, וענת גולדשטיין מבית הספר “און” לחינוך מיוחד. ייעוץ היסטורי: רמי סמו מנהל ארכיון הבימה. סיוע רב תחומי: סיגל אלמי מלמן, מובילת החדשנות הפדגוגית
לאפליקציה
לידיעה בפייסבוק של הבימה
לאלבום תמונות מההשקה
פורסם בתל אביב אונליין
פורסם בSpot-it"

ד"ר רונית אשכנזי סמנכל פדגוגיה: "רשת הרב תחומי עמל מובילה חזון של למידה אחרת, למידה בכל עת מכל מקום. חלק מתפיסת העולם שלנו ברשת היא חינוך ליזמות ולמידה במרחבי החיים, לצאת מגבולות הכיתה, ולקחת חלק בסביבה האמיתית, לחקור את מרחבי החיים בסביבת המגורים ולתרום לקהילה. המיזם Cell Aviv Bialik שאותו אנו משיקים כאן היום, הוא יישום הלכה למעשה של התפיסה הזו, וממחיש את החשיבה הרב תחומית שאנו מובילים ברשת, בהיותו מיזם רב תחומי המשלב היסטוריה, ספרות, ציור וטכנולוגיה. זהו נדבך חשוב ומשמעותי נוסף של המיזם Cell-Aviv, אשר זכה בהכרה של אונסקו כפרקטיקה נבחרת ללמידה ניידת. אני גאה ושמחה להיות במעמד הזה. גאה בכם תלמידים יקרים, מבית הספר עמל להייטק ואמנויות ומבית הספר "און". גאה במנהל בית הספר מקס סיון ובמובילת המיזם רפאלה בלס וצוות המורים על פיתוח הפרויקט, יחד עם ענת גולדשטיין רכזת התקשוב מבית הספר "און". אני גאה בשיתוף ובשילוב הזה של שני בתי הספר, שמאפשר הנגשה של כל המידע לאוכלוסיות מיוחדות, ללקויי שמיעה, ללקויי ראייה, ללקויי קשב.  מרגש ומחמם את הלב כל פעם מחדש, לראות את פרי העבודה המשותפת הזו למען הקהילה".

מפמ"ר ספרות במשרד החינוך, מירב בראוטבר: היישומון מרתק ומרגש בו זמנית. מרתק – כי הוא מלא באינפורמציה והסברים של תלמידים, שנתנו דעתם על כל פרט ועניין, השימוש בלמידה רב תחומית בצורה כל כך חכמה המכבדת כל תחום ותחום, ספרות, גאוגרפיה, אומנות ותיאטרון. ומרגש – בשל הידיעה ששותפים במסע זה תלמידים משני בתי ספר: האחד בית הספר און לתלמידים מיוחדים, ובית הספר להייטק ולאמנויות ע"ש פרס – לשעבר עמל "שבח מופת" שאף בו יש תלמידים מיוחדים ומכילים, אשר יחדיו בנו פרויקט שיתופי המאפשר נגישות ויזואלית ותפיסתית באמצעות הסיור שבנו. ההשקעה והרצינות בבנייה זו מחממות את הלב, ברכותיי!".

מנהל ביה"ס, מקס סיון: "הפרויקט מדגים בצורה נפלאה הפנמת ידע תאורטי, חקר וגילוי, ראייה רב-תחומית בספרות, היסטוריה אמנות ותרבות, בזיקה לחיים האמיתיים. הפרויקט משלב טכנולוגיה מתקדמת בהוראה, טיפוח יצירתיות ושיקול דעת, הקניית ערכים אנושיים של הכרת האחר, סובלנות כלפי צרכיו ותרומת התוצר לקהילה."

מובילת הפרויקט, רפאלה בלס: "הפרויקט התבצע לפני כשנתיים בתנופה אדירה, אך מועד ההשקה נדחה בשל משבר הקורונה, ובמהלכו איבדנו את המורה לספרות האהובה שלנו, ענת טפר ז"ל. התלמידים סיירו ברחוב מספר פעמים, זכו להדרכות נפלאות מצוותי המוזיאונים במתחם (בית ביאליק, בית ראובן, בית העיר, מוזיאון הבאוהאוס) ומשולה וידריך – מחברת הספר "השכנים של ביאליק", וקיימו מפגשי היכרות ומפגשי עבודה פיזיים ודיגיטליים עם תלמידי בית ספר און לחינוך מיוחד. הפרויקט לווה בסביבה לימודית שיתופית ובפדלט ייעודי – יוצרים תרבות ברחוב ביאליק – שבו עבדו יחדיו. הלימודים התקיימו במרכז היזמות של בית הספר תוך שימוש במאגרי מידע ויצירת תוצרים דיגיטליים, שימוש בטכנולוגיה ללימוד משותף עם תלמידי בי"ס "און". היתה זו למידה היברידית במיטבה, כשעדיין לא ידענו את המושג הזה כלל.. ענת גולדשטיין, רכזת התקשוב בי"ס און: המיזם מתאפיין בהיבטים של נגישות, הסרטונים בשפת סימנים ללקויי שמיעה, הצבעוניות מותאמת ללקויי ראייה, פישוט לשוני ללקויי קשב. כמו כן, המיזם מותאם מאד לסיור מרחוק ובקרוב מאד יקבל גרסה תחרותית משחקית: מרוץ וירטואלי.

המורים מובילים מתיכון עמל הייטק פרס: ענת טפר ז"ל (ספרות), רפאלה בלס (היסטוריה, טכנולוגיה וניהול פרויקט), טניה ברשקוב (אמנות), צוות ניהולי: עירית כהן מנהלת החט"ב, סיגל אלמי מלמן מובילת חדשנות, מורה מובילה בי"ס און: ענת גולדשטיין (רכזת התקשוב). הפרויקט נעשה בתמיכת מרכז המבקרים מתחם ביאליק.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לתמונות נוספות מהאירוע, לחצו כאן

 

 

 

במסגרת תחרות פרסומים של אונסקו שעסקה ב"פרקטיקות נבחרות ללמידה ניידת Best practices in mobile learning", בחנה חברת הוועדה הגב' לוסי הייגן שהגיעה ארצה  במהלך מאי 2018 מספר פרויקטים של רשת עמל בטכנולוגיית Wandering מצפון עד דרום (וונדרינג – פלטפורמה משחקית ללמידה מבוססת מיקום), ובחרה את פרויקט Cell Aviv של הרב תחומי עמל שבח מופת כפרויקט מדגים של עמל ושל ישראל  (UNESCO Case study on Israel, Amal network). הפרויקט מכיל מספר מסלולים  –  "בעקבות סיפורי נחום גוטמן" שעוסק באחוזת בית, השכונה הראשונה בתל אביב הקטנה, "ההיסטוריה הסודית של שרונה", שעוסקת בקום המדינה, "100 שנים לתולדות תיאטרון הבימה" ועוד – כולם חלק מתפיסת "למידה במרחבי החיים" – השוברת את גבולות הכיתה ומעודדת את התלמידים לחקור נושאים מסביבתם הקרובה, מהעולם האמיתי. המודל שפותח מסביר צעד אחר צעד כיצד ליישם פרקטיקה של למידת חקר מבוססת מקום בעיר המגורים, ולהשאיר את תוצריה כתרומה לקהילה לשימוש חוזר באמצעות טלפון סלולרי.

בתום תהליך ארוך, התקבל המאמר על הפרויקט כמאמר מנצח בתחרות ה- Best practice in Mobile learning בקטגוריית Bottom-up initiatives והוצג בחודש מרץ בשבוע הלמידה הניידת של אונסקו MLW) ), פריז. המאמר המלא בן 19 עמודים, שהתקבל מעט לפני פרישת ישראל, יעלה לאתר אונסקו בסוף אפריל (ראו טיוטא סופית למטה). 

 מנכ"לית רשת עמל, עו"ד רוית דום עיני: " אנו גאים מאד בעשייה הברוכה של בית הספר שלנו הרב תחומי עמל שבח מופת, זהו חלק מהדנ"א של עמל – לשבור את מרחבי הכיתה ולצאת לעולם האמיתי, לעולם הרחב ולממש שיתופי פעולה פדגוגיים בינלאומיים. יישר כוח !" 

בתמונות מטה: מימין – רפאלה בלס וסיגל אלמי מלמן מעמל שבח מופת מציגות את פרויקט Cell Aviv המייצג את רשת עמל ואת ישראל בוועידה בינלאומית במטה אונסקו בפריז, טלילה יחיאלי מוונדרינג, נציגי בתי ספר מרוסיה, קטלוניה וסין. משמאל – מפת העולם ובה מסומנים 18 המיזמים הזוכים, ביניהם עמל ישראל. הוועידה, שעסקה בנושא הבינה המלאכותית בחינוך, דנה בשאלות מרתקות הנוגעות בכיוונים עתידיים של בינה מלאכותית בחינוך, וביניהם: כיצד להבטיח שימוש כוללני ושוויוני של AI בחינוך, כיצד למנף AI לשיפור החינוך והלמידה,  כיצד לקדם פיתוח מיומנויות עבור עבודות וחיים בעידן AI וכיצד לשמור על שימוש שקוף וביקורתי בנתוני החינוך. 

מעט על פרויקט פרקטיקות נבחרות ללמידה ניידת  Best practices in mobile learning בתמיכת קבוצת  Fazheng:
למרות הפוטנציאל העצום של למידה ניידת, הראיות מלמדות שבתי ספר ומערכות חינוך ממעטות לרתום את מלוא הפוטנציאל של טכנולוגיית המידע והתקשורת (ICT). הפוטנציאל של ICT בחינוך כבר הוכר והודגש במסגרת מיזם החינוך 2030, פיתוח בר קיימא (מטרה 4) ובהצהרת צ 'ינגדאו 2017. מסגרת הפעולה מציינת כי: "יש לרתום את טכנולוגיות המידע על מנת לחזק את מערכות החינוך, להפיץ ידע, לספק גישה למידע, לקדם איכות ולימוד אפקטיבי ולספק שירותים בצורה יעילה יותר". פרויקט "פרקטיקות מומלצות בלמידה ניידת", נועד להנחות את התכנון והשימוש בכלים של למידה ניידת בכל בית הספר, כדי ליצור סביבות למידה מקיפות ושוויוניות, ובמקביל להבטיח את האיכות, האפקטיביות והרלוונטיות של החינוך בעולם דיגיטלי. הפרויקט מבקש לעשות זאת על ידי שיתוף דוגמאות של מודלים מוצלחים בלמידה ניידת ברחבי בית הספר או פרקטיקות, הצגת לקחים, ופיתוח מסגרת מנחה שמטרתה לקדם מודלים עתידיים של בית הספר האלקטרוני להשגת המטרות של יעד פיתוח בר קיימא 4. בתמונות משמאל – תלמידים בוחנים את המסלול שהכינו לציבור, כחלק מעבודת החקר החוץ-כיתתית שלהם.

אלבום תמונות מהוועידה
ברושור המיזמים הזוכים
מקבץ חדשות מוועידת הבינה המלאכותית בחינוך
קישור למאמר  : Mobile technologies for lifewide learning in schools in Israel
Case study by the UNESCO-Fazheng project on best practices in mobile learning 

מאת: רפאלה בלס

"למידה במרחבי החיים", הוא מונח שהוגדר בשנתיים האחרונות על ידי ארגון ה -OECD  העולמי ואומץ על ידי גף ניסויים במשרד החינוך כמרכיב חיוני ב"פדגוגיה מוטת עתיד", בהתבסס על עיקרון האי-פורמליות. משמעות עקרון אי הפורמליות, היא שמרחבי החיים במציאות העתידית מהווים סביבת למידה אפשריים, הזמינים ללומד בכל מקום ובכל זמן, ואשר אליהם הוא יכול להתחבר כדי ללמוד באופן עצמאי וללא תלות במערכת החינוך הפורמלית. 

"למידה במרחבי החיים" ו"חינוך ליזמות" הם גם חלק מתפיסת עולמה של עמל, המדרבנת את תלמידיה לקחת חלק במארג החיים האמיתי, החי והתוסס של הסביבה והקהילה, לתרום ולהשפיע, לצאת מכותלי בית הספר למרחב הציבורי ולשבור את גבולות הכיתה והזמן. כדי לבצע למידה במרחבי החיים, הלומד רוכש מיומנויות של אוריינות טכנולוגית-דיגיטלית, יכולת איתור והערכת הזדמנויות למידה, יכולת למידה עצמית, יכולת ניהול וארגון הלמידה, ויכולת מטא-קוגניטיבית לחשיבה ולניתוח של אופן הלמידה. מאחר שלמידה באופן עצמאי וגמיש שמה דגש על פיתוח מיומנויות המאה ה-21 – היא מכשירה באופן זה את הלומד גם לאתגרי התעסוקה העתידיים. אחת הדרכים שבהן רשת עמל מסייעת למורים המתמחים באיתור ובהצעת הזדמנויות למידה במרחבי החיים, היא בהנגשת פרקטיקות למידה וטכנולוגיות שבהן כדאי לו להשתמש, בין היתר באמצעות  "MOOC" שפיתחה לתועלת הציבור – קורס אונליין ללימוד עצמי של פרקטיקת למידה במרחבי החיים.  

מוק אונליין – למידה במרחבי החיים

המוק פותח על ידי נבחרת מורים בהובלת רפאלה בלס, במסגרת המעבדה הבינלאומית לחדשנות של רשת עמל בשיתוף ערי חינוך, וכולל 4 שיעורים מובנים המתבססים על סרטונים יפהפיים, דוגמאות מוצלחות ומעוררות השראה מפרויקטים במגוון בתי ספר של עמל, מודל קונספטואלי בן 6 צעדים פשוטים ותיבת כלים פדגוגית-טכנולוגית מגוונת להפקת תוצר משמעותי, הכוללת בין היתר גם מחוונים להערכה מצד המורה, ורפלקציות לתלמיד. בפרויקט המעבדה הבינלאומית לחדשנות, לקחו חלק כ- 15 מורים מבתי ספר בכל רחבי הרשת. במוק של למידה במרחבי החיים, השתתפו 8 מורים מנהריה, צפת, פתח תקווה רמלה ותל אביב. הקליקו כאן לצפייה בפדלט המשותף ובמערכי השיעורים של המורים, שתעדו גם את מסע הלמידה שלהם בדנמרק ובאיטליה. ד"ר רונית אשכנזי, סמנכ"ל פדגוגיה ברשת עמל : "אני רואה בסיפוק רב כיצד המהלכים הפדגוגיים החלוציים שמובילה רשת עמל, עומדים בהלימה עם יעדי פדגוגיה מוטת עתיד שמפתח כעת גף ניסויים של משרד החינוך".  עוד הוסיפה – "רשת עמל המובילה חדשנות חינוכית ולמידה פורצת דרך, מקדימה פעמים רבות את הרפורמות הרשמיות של משרד החינוך, כפי שהשקיעה ויישמה ניסוי למידת פרויקטים ברוח HTH בעשרה מבתי הספר שלה, כבר בשנת 2013, עוד לפני רפורמת 'למידה משמעותית' ".

למידה במרחבי החיים בפלטפורמת "וונדרינג" 

לאחר המוק המוצלח שלנו  – למידה במרחבי החיים – שהוצג בכנס BETT הבינלאומי בלונדון וזכה לציון לשבח  – החליטה הפדגוגיה של עמל ליישם פרקטיקה של למידה ניידת מבוססת מיקום, באמצעות פלטפורמת וונדרינג, אשר פתחה אתר יצירה ייעודי ל-9 בתי ספר שלנו מצפון עד דרום, שמונה מהם רב תחומיים:  בגין צפת – אשר בחרו  להכין משחק ברחבי העיר על עמדות דור תש"ח וסיפורי הפולקלור, טבריה נופרים בגליל – אשר בחרו לחקור את 2000 שנות טבריה בדגש  – לא תאמינו  – חידות מתמטיות שנגזרות ממבני ציבור!! (כן כן !! אתם חייבים לנסות – ראו מטה), עמק חרוד הכינו משחק באנגלית ברחבי הקיבוץ, אשר שם דגש על 70 שנות מדינה, נהריה שחקים – בחרו גם הם להכין משחק תיירותי באנגלית ברחבי העיר, משחק שזכה לשבחים רבים, שבח מופת ת"א – השלימו השנה משחק אינטראקטיבי מיוחד בעקבות סיפורי נחום גוטמן בתל אביב הקטנה, משחק שהושק בסוף חודש יוני כחלק מההשקה החגיגית של מיזם סל-אביב , רמות באר שבע בחרו לחקור בתי כנסת בעיר כחלק מחקר עדות וקהילות (ואף הגדילו לעשות ופיתחו במהלך השנה אפליקציה תיירותית משל עצמם!!), ליהמן דימונה – הכינו עבודה מרגשת על הכיכרות הדקורטיביות הפזורות בעיר וגילו את האנשים שמאחורי הסיפורים, אפלמן דימונה – אשר חקרו באופן מעמיק את הסמלים והפסלים ככיכר העצמאות החדשה, ואחרון חביב – אנרג'יטק – בית הספר החדש בחפציבה המשותף לעמל ולחברת החשמל, שתלמידיו בחרו להתמקד בהיבטים של אנרגיות חלופיות, לצד ההיסטוריה העשירה של חוות חפציבה, שם ממוקם בית הספר. 

פלטפורמת הוונדרינג, מחוללת מישחק עירוני על גבי מפת גוגל, על בסיס עבודת החקר של התלמידים. המשחק יכול לשמש אחרי כן את התושבים כתרומה לקהילה, לשמש פלטפורמה תחרותית לימי שיא, לעודד הרשמה של בתי ספר מזינים, להיות חלק מפרויקט סביב נושא מרכזי בהיסטוריה, גיאוגרפיה, מדעים, ספרות ועוד.

רוצים לראות זאת בפרישה ארצית?  בבקשה

מתוך אתר היצירה
ב'למידה במרחבי החיים',‎ כל אחד יכול ליצור לעצמו יחידה דיגיטלית בנקודה ספציפית: ריח של תבלין בשוק, ניגון של חג, דמויות משפחתיות ואפילו נתון מחקרי – באופן כזה שניתן לשתף אותו במכשיר נייד, בתוך רשת חברתית המפעילה GPS, גלאים, מצלמה , מיקרופון ועוד, ואוגרת את כל התגובות, הנתונים והסיפורים האלה. הנקודות על המפה מחברות בין התושבים למבקרים, למערכת החינוך, התרבות..‎ וזוהי רק תחילת הסיפור!

חוקרים את כיכר העצמאות בדימונה

החוכמה – לדעת לחבר אותם ביחד: הסיפורים האלו, הנקודות על המפה, מחברים בין תושבים לאנשים מבחוץ, למערכת החינוך, לתרבות העירונית. הטכנולוגיה הניידת מאפשרת לנו לתת מענה לסוגים שונים של אנשים כך שכל אחד יכול למצוא את מה שמתאים לו. סיפור שהוא יחידת הוראה, סיפור היסטורי, סיפור שהוא‎ שיטוט בין פסלים, סיפורי גבורה והעפלה, סיפורי בישול ותיירות, סיפורים על האנשים שבנו את העיר הזאת ומתגוררים בה.

למידת חקר פעילה עם משוב סינכרוני: התהליך מועצם בתהליך של משוב עמיתים, הלוקח בחשבון את היחס שבין ידע (המשגה תאורטית), התנסות אמפירית (ניסוי, תצפית, סקר, חוויה) והקשר גאוגרפי, חברתי או מושגי. כל תלמיד מתנסה בשני סוגים של השתתפות: עורך תוכן (אדמין), ושחקן (משתמש). המערכת מעניקה למורה הרשאת ניהול, המנטרת את פעולות התלמיד בהתאם למחוון הפדגוגי, ומעניקה לו ציון על סמך הערכת פעילותו בפרמטרים שנקבעו מראש.

הקניית מיומנויות המאה ה- 21: בשיטה זו רוכשים הלומדים מיומנויות עבודה שיתופית, אוריינות מידענית, יוצרים מאגר משאבי למידה וחשים גאווה בעירם. צורת הלמידה מתבססת על למידה עצמית, חקרנית, הערכת עמיתים ומומחים בשיטת הג'יקסו (קבוצות מומחים קטנות), למידה זו מכינה את התלמיד לעולם האקדמי ומקנה לו מיומנויות יישום מסדר חשיבה גבוה, מיומנויות חברתיות, עבודה בצוותים קטנים, איסוף מידע, חשיבה ביקורתית – מיומנויות שנבדקו ונמצאו חיוניות לעולם התעסוקה של המאה ה- 21.

למידה מערבת ומעורבת – למידה הקשובה לפעימות החיים – פעילות שבה חוקר הלומד את מרחבי החיים בסביבת מגוריו – מעצימה את תחושת השייכות והאחריות החברתית שלו, טיפוח מאגר חוויות משותף ושיתופי, עידוד דיאלוג מתמשך בין התושב לעירו באמצעות מדיה חברתית המוטמעת במשחק העירוני, פעילות המעצימה מיומנויות וכישורי חיים

עוד נציין, שהגשנו פרקטיקה זו לתחרות עולמית של פרסומי אונסקו לפרקטיקות נבחרות בלמידה ניידת, ובחודש יוני 2018, התבשרנו שעלינו לשלב הגמר !

למידה במרחבי החיים מיזם Cell Aviv 
 

מיזם Cell Aviv, תל אביב בסלולר – החלה בפרויקט קטן וייחודי לפני כחמש שנים בבית הספר הניסויי עמל שבח מופת ת"א, כשקבוצה קטנה של תלמידים חקרה את מסלול הרכבת ההיסטורי מיפו לירושלים 1892, כחלק מחזונו של המנהל להתנסויות שונות בלמידה מחוץ לכתלי בית הספר. המסלול זכה להצלחה רבה, קיבל פיתוח במציאות רבודה עם חברת הסטרטאפ wakingapp, הוצג בכנסי תיירות וחינוך והוביל לשיתופי פעולה רב תחומיים עם גורמים בקהילה ובסביבה, ביניהם תלמידי בית ספר "און" לחינוך מיוחד ומשותקי מוחין, אשר ביקשו להצטרף והתקבלו בברכה. עם הזמן פיתח בית הספר בשיתוף בית ספר "און" – ארבעה מסלולים נוספים – במתחם שרונה, במוזיאון ארץ ישראל תל אביב, בשכונת אחוזת בית בעקבות סיפורי נחום גוטמן  – מסלול שהושק השנה – ובשנה הבאה יושק מסלול לתולדות 100 שנות תיאטרון הבימה. שני המסלולים הראשונים – "ההיסטוריה הסודית של שרונה" ו"ניבים יוצאים מהכלים" במוזיאון ארץ ישראל, זיכו את המורות שהובילו אותם – רפאלה בלס, סיגל אלמי מלמן מהרב תחומי שבח מופת ומרשת עמל וענת גולדשטיין מבית ספר און בפרס רקנאטי למורה היזם. המסלולים הנוספים – אחוזת בית בעקבות סיפורי גוטמן ותולדות תיאטרון הבימה – שולבו גם במערכת השעות במגוון מקצועות לימוד עם מספר מורים והשתתפו בהם תלמידי חטיבת הביניים. זהו מיזם רב תחומי אשר הצליח בצורה כה עמוקה, עד שנתן את חותמו על הלמידה בבית הספר ומחוצה לו, והוא מהווה מודל לחיקוי שמדגים למידה מבוססת מיקום בשילוב טכנולוגיות מתקדמות ופדגוגיה אקטיבית ומעורבת של התלמידים.  באמצעות שילוט, פליירים וסריקת קודים במכשירים ניידים, משאירים התלמידים את רישומם על המרחב הציבורי הפיזי והדיגיטלי שמחוץ לכתלי בית הספר. חלק ניכר מהמוק שהזכרנו מעלה, שואב את השראתו ממיזם זה ואומץ בברכה על ידי הפדגוגיה של רשת עמל המתחדשת ללא הרף בדרכי הוראה בתחום הלמידה הניידת. את המיזם מלווה יחידת הוראה ללמידה מבוססת מיקום באתרים היסטוריים, שחיברה רפאלה, ואשר מוצגת באתר המפמ"ר בהיסטוריה אורנה כץ.

בהשקה נכחו מפקחות תחום ספרות מטעם משרד החינוך, הגב' חגית הורוביץ והגב' ליה סלע: "שמחנו להגיע להשקת מיזם סל אביב- אחוזת בית במוזאון הרצלילינבלום בתל אביב. התרשמנו מאד מהדרך הייחודית שבה פועל הצוות החינוכי בבית ספר שבח מופת, מהשילוב הבינתחומי בין סיפורי נחום גוטמן למחקר ההיסטורי על אחוזת בית ומהתוצרים הנאים." המפקחות אף ציינו שהמיזם עומד בהלימה עם המגמה החדשה במשרד החינוך ללמד שילובי מקצועות במדעי הרוח והאמנות.

בתי הספר "הרב תחומי עמל שבח מופת תל אביב" ו"און – לתלמידים עם שיתוק מוחין ונכויות מורכבות", בשיתוף רשת עמל, מוזיאון נחום גוטמן לאמנות, מוזיאון הרצלילינבלום ועיריית תל-אביב יפו משיקים מיזם יחיד מסוגו בישראל בדגש נגישות:

CELL AVIV במסלול אחוזת בית
בעקבות סיפורי נחום גוטמן

המיזם כולל מידע אינטראקטיבי למטיילים ולתיירים, מאגר מסלולים עם מגוון תכנים היסטוריים, גיאוגרפיים ותרבותיים ישירות בסלולרי, תוך שימוש בשפת סימנים ובהנגשה קוגניטיבית.

תלמידי בית הספר הרב תחומי "עמל שבח מופת" תל אביב ו-"און לחינוך מיוחד", בית ספר לתלמידים פגועי שיתוק מוחין ונכויות מורכבות בצהלה, חברו יחדיו זו הפעם השלישית למיזם חינוכי משותף – CELL AVIV (תל אביב בסלולרי). לאחר התקדים המוצלח בשרונה תל אביב, ובמוז"א – מוזיאון ארץ ישראל, ומנגישים לציבור ברחובות תל אביב-יפו אפיזודות מסיפורי הצייר והסופר נחום גוטמן על רקע מקומות שהיו ואינם כמו גימנסיה הרצליה, עץ השקמה הגדול, פנס הרחוב הראשון ועוד. 

"אני רואה את גבעותיך הולכות ונמחקות ממשב הרוח, הוי, תל אביב! גם זוכריך עתידים להימחק מעל פני האדמה, לכן אני אומר: תל אביב, חִקקי את זכרונותיך על לבבות צעירים…"  מתוך הספר שביל קליפות התפוזים, גוטמן

האיור באדיבות מוזיאון נחום גוטמן לאמנות

במסגרת המיזם, מוצע למטיילים ולתיירים מסלול מגוון שכולל בין היתר משחק חידות ומאפשר ליהנות מתכנים היסטוריים ותרבותיים ישירות בסלולרי באמצעות סריקה פשוטה של QR קוד המוצמד למפת המסלול. המטיילים עוברים בין אתר לאתר ונחשפים באופן עצמאי לרבדים העמוקים של חיי תל אביב הקטנה, שהחלה בחולות.

עיצוב: ציקי רווח

המפה (באדיבות עיריית תל אביב, עיר עולם) מחולקת בשלוש נקודות: עמדת המידע של שביל העצמאות בשדרות רוטשילד, מוזיאון נחום גוטמן לאמנות, מוזיאון (פרטי) הרצלילינבלום לבנקאות ונוסטלגיה תל אביבית.

מקס סיון, מנהל בית הספר הרב תחומי 'עמל שבח מופת תל אביב':  "במיזם החדש, המציע 'עיר נגישה' לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים, הצליחו התלמידים בכישרון רב להציג בצורה אינטראקטיבית, חדשנית ומסקרנת את ההיסטוריה של שכונת 'אחוזת בית' בעקבות סיפורי נחום גוטמן שגדל בה, בצורה מעוררת עניין לכל אחד. זהו המסלול השלישי מבית היוצר של Cell Aviv – תל אביב בסלולר, ומקווים שאתרים אחרים בעיר יצטרפו אף הם  למיזם, אשר נעשה כולו ללא מטרות רווח כשירות לציבור וכתרומה לחברה ולקהילה".

מעבר לחשיבות ההיסטורית והספרותית, לפרויקט חשיבות חברתית של אינטראקציה ושיתוף פעולה בין שתי קבוצות תלמידים מאוכלוסיות שונות בעיר תל אביב-יפו – שפיתחו ביניהם קשר חם לאורך תקופה שבמהלכה ניתן דגש מיוחד על הנגישות לאנשים בעלי צרכים מיוחדים – פיזיים וקוגניטיביים כאחד. התוצר הסופי ויזואלי, בהיר, בעל אלמנטים גדולים וברורים, חלק מהסרטונים דוברים שפת סימנים, לטובת אוכלוסיית לקויי הראייה ולקויי השמיעה.

סטפני ברויטמן מהרב תחומי עמל שבח מופת: "בגיל 15 קיבלנו את ההזדמנות ליצור משהו חדש, משהו שיישאר לדורי דורות ויתרום רבות לקהילה .עוד כמה שנים אוכל ללכת עם הילדים שלי ולהראות להם שאת הדבר המדהים הזה עשיתי בגיל 15. אנחנו, הדור החדש של המאה ה-21 עושים את הבלתי יאומן."

את המיזם מובילות ענת טפר ורפאלה בלס מ"הרב תחומי עמל שבח מופת תל אביב" ומרשת עמל, וענת גולדשטיין מבית הספר "און" לחינוך מיוחד. הוא לווה ונתמך במוזיאון נחום גוטמן, בעזרתו האדיבה של פרופ' חמי גוטמן, בנו של הצייר נחום גוטמן, לווה בייעוץ ההיסטורי של יוסי גולדברג, בתרומתו של שני זיו למשחק עירוני בפלטפורמת וונדרינג משוכללת, וזכה להשקה חגיגית באדיבות מוזיאון (פרטי) הרצלילינבלום.

ענת טפר: "יצאנו לדרך נרגשות עם תקוות גדולות והמון רגש. בחרנו בלמידה חווייתית, מרתקת, משמעותית, למידה שלוקחת בחשבון את המרחב הציבורי וגם משפיעה עליו. למידה במרחבי החיים. הראייה הייתה רב תחומית בשיתוף מורים מתחומי דעת שונים: ספרות, היסטוריה, ציור, לשון, טכנולוגיה. השבנו לחיים את סיפורי נחום גוטמן, היה מרתק".

ענת גולדשטיין: "התלמידים שלי חשים גאווה וסיפוק, הפעם הם אלו שתורמים לקהילה, והתחושה טובה מאד"

רפאלה בלס: "אנו שואפים להמשיך ולפתח את המיזם גם בשנה הבאה, ולהרחיב אותו מתוך תחושה של תענוג לשפע של נקודות נוספות בעיר. "כשיש בי הרגשה של שפע, של טעם החיים, אני כותב או מצייר", כתב גוטמן בין חולות וכחול שמיים,  "לעולם אינני מכריח את עצמי". וכך גם אנחנו.
המיזם הזה מוגש לציבור מתוך תחושה של שפע והנאה!"

פרופסור חמי גוטמן בנו של הצייר נחום גוטמן: תלמידים הפקתם מיזם יוצא מן הכלל, מלא רגש וצבע, שעומד בשורה הראשונה עם מיטב חברות הטכנולוגיה! כל הכבוד לכם!

בהשקה נכחו מפקחות תחום ספרות מטעם משרד החינוך, הגב' חגית הורוביץ והגב' ליה סלע: "שמחנו להגיע להשקת מיזם סל אביב- אחוזת בית במוזאון הרצלילינבלום בתל אביב. התרשמנו מאד מהדרך הייחודית שבה פועל הצוות החינוכי בבית ספר שבח מופת ומהשילוב הבינתחומי בין סיפורי נחום גוטמן למחקר ההיסטורי על אחוזת בית. היזמות והחדשנות של הפרויקט הובילו את תלמידי כיתה ט' לתרומה משמעותית לחברה בבניית מסלול האתרים ובשיתוף הפעולה עם תלמידי בית ספר "און". התוצרים הנאים של התלמידים בתחנות המיזם מעידים על עבודה מסורה ומאומצת של המורים בשבח מופת ובאון ומוטיבציה גבוהה של כל הנוגעים בדבר. יישר כוח ! ".  המפקחות אף ציינו שהמיזם עומד בהלימה עם המגמה החדשה במשרד החינוך ללמד שילובי מקצועות במדעי הרוח והאמנות.

רחוב הרצל בשעת הטיול, כפי שצולם מגימנסיה הרצליה

למצגת המיזם, לחצו כאן 
לפדלט מתהליך העבודה, לחצו כאן
לאלבום תמונות מההשקה, צילם: ציקי רווח, לחצו כאן
סיור בתל אביב הקטנה בעקבות נחום גוטמן אנשים ומחשבים, יוני 2018
מסלול תחנות המידע
מסלול משחק החידות 

מאת: רפאלה בלס
בשבוע שעבר הושק במוזאון ארץ ישראל בתל אביב מסלול "ניבים יוצאים מהכלים". מדובר במסלול תיירות מונגש מבוססQR -קודים, במסגרת מיזם Cell Aviv (תל אביב בסלולארי) המשותף לבית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת ת"א, לבית ספר און לחינוך מיוחד ולמוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.

המיזם כולו עוסק בתרבות החומרית בתקופת האבות, יוצר קישור בין סיפורי האבות, הניבים הלשוניים והתרבות החומרית של התקופה. המסלול והתחנות מונגשים לבעלי מוגבלויות בשיתוף פעולה עם אגף החינוך במוזיאון ארץ ישראל וניתנים כמתנה לציבור המבקרים במוזיאון. במיזם, יגלו המבקרים כיצד חיי היום יום בתקופת האבות, שהיו חקלאיים ברובם – משתקפים עד עצם היום הזה ברבדים הלשוניים של השפה העברית ויראו באופן מוחשי את הכלים שהפכו למטאפורה.

כשאנו מסיימים בהצלחה מחויבות קשה אנו חשים ש"אבן נגולה מעל ליבנו". תחושת הקלה של מטען כבד שהוסר מאיתנו. מי מעלה על דעתו שמאחורי הביטוי מסתתר סיפור אהבה מרתק בין יעקב לרחל שבכוח אהבתו לה, הסיר את האבן הכבדה מעל פי הבאר לבדו? סיפורים כאלה ועוד, המחישו התלמידים לטובת הקהל הרחב.

ההשקה החגיגית התקיימה במעמד המפמ"ר לתנ"ך וצוות המדריכות הארציות והמחוזיות של משרד החינוך, מדריכות המפמ"ר ללשון, מנהלת האגף לחינוך על יסודי בעיריית תל אביב וצוות התקשוב העירוני, נציגי רשת עמל, אוצרי המוזיאון ואגף החינוך וכמובן שני בתי הספר – מנהלים מורים ותלמידים.

המיזם הוכר לתלמידי תנ"ך ולשון מבית הספר הרב תחומי עמל שבח מופת ת"א ולתלמידי מגמת ארץ ישראל מבי"ס און כפרויקט לבגרות, ומהווה מודל חלוץ של רשת עמל בהטמעת "למידה במרחבי החיים" ופרקטיקות של פדגוגיה מוטת עתיד בשיתוף גופים מהקהילה. תחנות המידע במסלול כוללות הסבר קצר על המוצג הארכיאולוגי, הסבר על הניב ש"נולד" מן המוצג או הפעולה החקלאית, תיאור קצר של הסצנה המקראית שקשורה לניב, ריאיון מקור עם אוצרי התערוכות ד"ר איתן איילון אוצר מרכז אדם ועמלו והגב' ססיליה מאיר אוצרת ביתן קדמן למטבעות. הריאיונות צולמו ונערכו ע"י תלמידי בית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת ואילו הסרטונים המונגשים, שכוללים שפת סימנים, הופקו על ידי תלמידי בית הספר און לחינוך מיוחד. במהלך הפרויקט יצאו התלמידים לסיור משותף במוזיאון, חקרו את הנושאים במרחבי למידה במוזיאון ובבתי הספר, כתבו קטעי מידע, צילמו ראיונות וערכו אותם, והקימו את תחנות המידע.

מרק רבינוביץ, תלמיד י"ב, בית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת ת"א: הדגמתי את תחנת הציד בעולם העתיק מתוך סיפור גניבת הבכורה על ידי יעקב, מדי פעם הגיעה קבוצת מורות ללשון שדיברו על הניבים השונים, "נפל בפח", "מהפח אל הפחת", ובשלב מסוים התפתח דיון אקדמי בנוגע למשמעות הניבים והקשר שלהם לתרבות הציד הקדומה. במהלך השנה, היה כיף לנהל עם המורות שלנו דיון מקצועי מאד ולקבל יחס של מבוגרים ולא של תלמידים, הן התייעצו איתנו על השלבים השונים ובנינו אותם בחשיבה משותפת. אהבתי לחקור את הדברים בעצמי ולהסיק מסקנות לבד ולא לקבל הכול מן המוכן. אני חושב שלטווח ארוך תמיד אנחנו זוכרים יותר, דברים שחקרנו ובנינו, לעומת חומר שנאלצנו לשנן. מהפרויקט הזה נזכור תמיד את הזמן הנהדר שבילינו יחד, ואת החרות המחשבתית שקיבלנו.

התלמידים מראיינים ועורכים

מצלמים את דר איתן איילון אוצר מרכז אדם ועמלו

תלמידות הפרויקט עם המפמר לתנך

בת אל, בית ספר און לחינוך מיוחד: כשהסברתי על המוצג התרגשתי מאד. זו הפעם הראשונה שאני מדברת מול קהל. הרגשתי טוב והייתי גאה שזו אני שמסבירה לקהל. ממש הבנתי על מה אני מסבירה.

מעיין, בית ספר און לחינוך מיוחד:  כשהסברתי לאנשים על המוצג הרגשתי שיש לי ממש ידע ושהוא נרכש בזכות כל העבודה שעשינו. אני לא רגילה להסביר לאנשים, הרגשתי קצת מוזר, אבל מוזר טוב. ממש התגאיתי בעצמי.

התלמידים מדגימים מסחר בעולם העתיק בביתן קדמן למטבעות

ניקול קורסונסקי, תלמידת י"ב, בית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת ת"א: ההשקה שהשתתפתי בה הייתה חוויה יוצאת דופן מבחינתי. לא רק שהתרגשתי מאוד להציג באופן כללי, דבר שאני מאוד אוהבת לעשות, הרגשתי גאווה עצומה כאשר הצגנו דבר שאכן עבדנו עליו והשקענו בו זמן רב. כילדה, הייתי רואה איך אמא שלי, מנהלת בהייטק, עובדת יום ולילה על פרויקטים עם העובדים האחרים ואז מציגה את תוצר עבודתה הקשה, ובשנייה שקיבלתי את התג עם השם שלי שלחתי לה תמונה. אין ספק שהתגובות הטובות שקיבלנו נתנו לנו אישור לכך שאפילו הפרטים הכי קטנים שעמלנו עליהם, קיבלו הכרה !

אילן דב תלמיד י"ב, בית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת ת"א: אז.. מאיפה להתחיל בכלל?  זו הייתה חוויה. חוויה שלא ציפיתי ליהנות בה כל כך, ללמוד ממנה הרבה, ואף להוקיר אותה ואת מה שהיא נתנה לי. קיבלתי הזדמנות ללמוד בדרך הכי טובה את החומר הלימודי שהייתי אמור ללמוד בכיתה כמו כל חומר רגיל. זכיתי להכיר את תלמידי בית ספר און שהיו נחמדים מאוד ואף שותפים טובים עוד יותר. ועוד יותר חשוב בשבילי הוא שהצלחתי להשאיר חותם משלי שילמד אנשים אחרים במשך שנים (אני מקווה שיום אחד אפילו הילדים שלי יראו אותו!), חותם מוצפן שכל מבקר במוזיאון שיסרוק ויפתח את תחנת המידע שאני עשיתי בעזרת חבריי לכיתה ובעזרת חברינו ושותפינו מבית הספר און – יתרשם ויזכור. אפשר להגיד שהשארתי כאן חלק מעצמי!

סיגל אלמי מלמן, רכזת תנך ומובילת הניסוי, בית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת ת"א: "אני חשה שתלמידיי זכו ללמוד את התנ"ך והלשון בצורה עשירה שמשקפת את הגוונים בשפה ובחיים האמיתיים ולא רק מתוך ספרי הלימוד כשהם ספונים בכיתתם מעל ספריהם, התלמידים נלהבים להציג את תוצרי הלמידה ומתרגשים משיתוף הפעולה המיוחד עם תלמידי בית ספר און, ואף קיבלו על כך ציון בגרות ממפמ"ר תנ"ך וממפמ"ר לשון, כפרויקט 30% ".

הפרויקט, כאמור, הינו חלק ממיזם רחב בשם Cell Aviv (תל אביב בסלולאר) של בית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת בשיתוף בית ספר און לחינוך מיוחד  – שהתחיל לפני כמה שנים כשהמנהל מקס סיון, חלם על הכנת מסלולים סלולאריים מחוץ לכותלי בית הספר. חברו אליו רפאלה בלס מעמל וענת גולדשטיין מבית ספר און, שיחד עם התלמידים הובילו מסלול גדול ומרשים במתחם שרונה, אשר נחנך בטקס חגיגי במעמד ראש העיר בקיץ שעבר, מסלול נוסף, קורם עור וגידים בימים אלה בשכונת אחוזת בית ההיסטורית בת"א (רחוב הרצל, שדרות רוטשילד) ועוקב אחר יצירותיו של הצייר והסופר נחום גוטמן. מסלולים אלו נבנים מתוך תפיסה פדגוגית של בית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת ושל רשת החינוך עמל  – שלפיה יש לצאת מגבולות הכיתה וללמוד את מרחבי החיים כפי שהם: עשירים, מגוונים ומורכבים.

ענת, רפאלה, סיגל. צילום: חן ויינשטיין, עיריית תל אביב יפו

הפרויקט זכה לתשומת לב רבה, הוא הוצג בכנס תוצרי למידה חדשניים של עיריית תל אביב "משלוש יוצא אחד" ובכנס הארצי של המורים לתנ"ך מטעם המפמ"ר הגב' ענת צידון. מר אלי מוזס המורה ללימודי ארץ ישראל ותלמידי בית ספר און זכו בפרס ראשון על שם גנדי במקצוע לימודי ארץ ישראל ע"י המפמ"ר אפרת זילבר, שהעניקה תעודת הוקרה לבית ספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת על שיתוף הפעולה הפורה. מיזם סל-אביב על שלושת מסלוליו (שרונה, ניבים במוזיאון וסיפורי אחוזת בית), זיכה את המורות המובילות אותו, סיגל אלמי מלמן, רפאלה בלס וענת גולדשטיין בפרס רקנאטי קופ רש"י למורה היזם.

אנו סמוכים ובטוחים שמבקרי המוזיאון ייהנו מתחנות המידע העשירות ומזמינים אותם לטייל, לסרוק וליהנות!

למצגת המיזם, לחצו כאן

מאת: סיגל אלמי מלמן,
מובילת הניסוי הפדגוגי ורכזת תנך
בית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת ת"א

פרויקט "ניבים יוצאים מהכלים" עוסק בקשר בין מקורם של הניבים והביטויים המשמשים את דוברי השפה כיום, לבין האופן שבו מייצגת השפה העברית את התרבות החקלאית היומיומית הקדומה של הדוברים בה, באמצעות סיפורי האבות והתרבות החקלאית בתקופתם.

כל שפה יוצרת ומשמרת את התרבות האנושית של הדוברים בה. וכך גם השפה העברית יוצרת ומשמרת את תרבותו של העם היהודי ואת המרחב הישראלי ומהווה עבורו את תעודת הזהות התרבותית. שורשיה של השפה העברית עמוקים וראשיתם במקרא, במשנה, בתלמוד ובמדרשים. בתהליך התחייה, הפכה העברית על רבדיה השונים לשפה הלאומית, והיא שפה דינאמית וגמישה, שבה מתנהלים חיי היומיום. עושרה ומורכבותה של השפה העברית  כיום הם תוצאה של הטמעת רבדים מן המשנה והתלמוד, בנוסף על לשון המקרא, וסיפוח מילים, מושגים וביטויים משפות רבות ושונות לאורך שנים. השפה עדיין מרחיבה את גבולותיה ומתעדכנת מול המציאות המשתנה והמורכבת.  

תלמידי בית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת ותלמידי בית הספר און לחינוך מיוחד, חברו יחדיו לחקור את הנושא במוזיאון ארץ ישראל – מוז"א. התלמידים, נעזרו במדריכי אגף החינוך של המוזיאון ואוצרי התערוכות ויצרו מסלול דיגיטאלי עשיר במוזיאון שבו כל מבקר יכול לקבל למכשיר הסלולארי שלו תחנת מידע רבודה בעזרת סריקה פשוטה של QR קוד. המסלול מונגש לאוכלוסיות עם לקויות וצרכים מיוחדים.

תחנות המידע כוללות הסבר קצר על המוצג הארכיאולוגי, הסבר על הניב ש"נולד" מן המוצג או הפעולה החקלאית, תיאור קצר של הסצנה המקראית שקשורה לניב, ריאיון מקור עם אוצרי התערוכות ד"ר איתן איילון אוצר מרכז אדם ועמלו והגב' ססיליה מאיר אוצרת ביתן קדמן למטבעות. הריאיונות צולמו ונערכו ע"י תלמידי בית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת ואילו הסרטונים המונגשים, שכוללים שפת סימנים, הופקו על ידי תלמידי בית הספר און לחינוך מיוחד.   

התלמידים יצאו לסיור משותף במוזיאון, חקרו את הנושאים במרחבי למידה במוזיאון ובבתי הספר, כתבו קטעי מידע, צילמו ראיונות וערכו אותם, והקימו את תחנות המידע.

הפרויקט הינו חלק ממיזם רחב בשם  CELL-AVIV  (תל אביב בסלולאר) של בית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת בשיתוף בית ספר און – אשר הפיקו מגוון מסלולי תיור דיגיטאליים ברחבי העיר תל אביב. מסלול גדול ומרשים כבר קיים במתחם שרונה ונחנך בטקס חגיגי במעמד ראש העיר בקיץ שעבר, מסלול נוסף, קורם עור וגידים בימים

צילומים מתהליך ההפקה במחסן הסודי של מרכז אדם ועמלו

אני חשה שתלמידיי זכו ללמוד את התנ"ך והלשון בצורה עשירה שמשקפת את הגוונים בשפה ובחיים האמיתיים ולא רק מתוך ספרי הלימוד כשהם ספונים בכיתתם מעל ספריהם, התלמידים נלהבים להציג את תוצרי הלמידה ומתרגשים משיתוף הפעולה עם תלמידי בית ספר און שכבר הפך לחלק בלתי נפרד ממיזם CELL-AVIV, ואף קיבלו על כך ציון בגרות ממפמ"ר תנ"ך, כפרויקט 30 אחוז.  

הפרויקט זכה לתשומת לב רבה, הוא הוצג בכנס תוצרי למידה חדשניים של עיריית תל אביב "משלוש יוצא אחד" ובכנס הארצי של המורים לתנ"ך מטעם המפמ"ר הגב' ענת צידון. 

סיור במרכז אדם ועמלו בערב הפתיחה

משמאל לימין: ליטל, סיגל, ענת ורפאלה