חינוך לערכים הומניסטים ודמוקרטים הוא אחד היעדים המרכזיים של רשת עמל. השנה נעסוק בדמוקרטון בערכים שמשותפים לכולנו, ובעולם שנשאיר לדורות הבאים אחרינו. כל המישיר מבט ביושר לעבר עתידו של העולם לא יוכל להתעלם מהצל הכבד שמטיל משבר האקלים על גורל הדורות הבאים. משום כך החלטנו לעסוק באופן מעמיק בנושאים אלו של צדק סביבתי וחינוך לקיימות הנוגעים בטבע, סביבה וקהילה.
מהו מחיר הזבל?
תרבות הצריכה המוגזמת מייצרת הררי זבל: טלוויזיות, טלפונים, אייפדים, מחשבים, מצברים, בגדים, אריזות פלסטיק, ניילון, צלופן, נייר ועוד, היכן מושלך הזבל שאנחנו מייצרים? עד כמה אתם מכירים את תופעת המדינות שהפכו לפחי הזבל העולמי? מהם תנאי עבודתם ובריאותם של עובדי הזבל במדינות אלו? האם אתם יודעים מהו היקף ייצור הזבל העצמי שהנכם מייצרים מדי יום? כמה מהזבל שלנו אנחנו ממחזרים? האם ידוע לכם כיצד והאם זה אפקטיבי או אולי מדובר בבלוף? האם הייתם מוכנים להגביל את נפח הזבל העצמי שלכם ? האם הייתם מוכנים להקים מטמנת זבל / קומפוסטר ממש בשכונה שלכם, על סף ביתכם ? האם תסכימו שיש להקצות לכל משפחה נפח זבל מסוים ולא יותר מכך? האם באמת נסכים לשנות הרגלים ?
רקע
ומה בעולם? משבר האקלים העולמי הוא כבר עובדה ידועה ומוגמרת. חלק ממנו נגרם בשל זיהום הפלסטיק שמצא את דרכו לכל מקום ואשר מחריב את המערכות האקולוגיות העדינות בים וביבשה, לאחר שסין ומדינות אחרות אסרו על ייבוא פסולת פלסטיק לתחומיהן. למרות הדאגה הבינלאומית, הגבירו אסיה וארה"ב את ייצור הפלסטיק בשנה שעברה. לפי נתוני פדרציית PlasticsEurope יותר מ־8 מיליוני טונות של פלסטיק מושלכים לאוקיינוסים בכל שנה. מדו"חות האו"ם עולה, כי 80% מכלל הפסולת בים הם חלקי פלסטיק, שקיות ניילון, אריזות חד פעמיות ומוצרי פלסטיק אחרים, ופגיעתם הרעה ידועה ומוכרת. בין היתר, פסולת הפלסטיק בימים ובאוקיינוסים, שהולכת וגדלה, גורמת למותם של בעלי חיים ימיים רבים, מהזעירים שבהם שאחראים על תהליכי הפוטוסינתיזה, ועד דגים ויונקים ימיים.
הפלסטיק הוא תוצר לוואי של תעשיית הנפט שמזהמת וגורמת להתחממות הגלובלית. התוצר העיקרי של תעשיית הנפט הוא דלק למכוניות ולתעשייה, וכלי הפלסטיק מיוצרים כאשר חומרי השארית מתעשיית הדלק עוברים תהליך מיצוק.שריפת הדלק במכוניות ובתעשייה מהווה כיום סיבה עיקרית לעליית ריכוז הפחמן הדו-חמצני (CO2) באטמוספירה ולהתחממות הגלובלית.
לכך מצטרפת בעיית ה"מיקרו-פלסטיק" - חתיכות זעירות של שברי פלסטיק, כשלפי הערכות של הפורום הכלכלי העולמי, עד 2050 כמות הפלסטיק באוקיינוס עלולה להיות גדולה יותר מכמות הדגים. רק בין קליפורניה להוואי, צף לו בנחת 'אי פסולת פלסטיק' בגודל 1.6 מיליון קמ"ר – פי 2.5 משטחה של צרפת ופי 80 מהשטח של מדינת ישראל, המהווה מפגע סביבתי קולוסלי. לא רק הדגה נאלצת לאכול את חלקיקי הפלסטיק, אלא גם אנחנו. מיקרו-פלסטיק מגיע גם לגוף שלנו דרך המזון והמים. כך, אנחנו ממש אוכלים את האשפה שלנו. לפי אוניברסיטת ניוקאסל באוסטרליה בשיתוף עם הקרן הבינלאומית לחיות בר (WWF), אדם ממוצע מכניס לגופו כ-6,000 חתיכות מיקרו-פלסטיק בשנה רק כתוצאה משתית מים ומשקאות שונים – 5 גרם בשבוע, ממש כמשקלו של כרטיס אשראי.
"המיחזור בלבד לא ימנע מהאשפה של הארצות העשירות להציף את הים, האוויר, והיבשה, ואין ביכולתו לעצור את הרס הסביבה, שכן תהליך המיחזור עצמו לרוב מזהם וכרוך בפליטת גזי חממה נוספים. עד כה, במקביל לעליית שיעור המיחזור, היקף האשפה רק הולך וגדל, ואין סוף באופק. כדי לשים לזה סוף, מתבקשת התערבות בוטה בסדר העדיפויות העקום של התעשיות האחראיות לבעיה: יש לאסור ברמה עולמית את הייצור והשיווק של אריזות, שקיות, ומוצרים חד-פעמיים אחרים מחומרים בלתי מתכלים, כך שלא תיווצר מלכתחילה אשפה שלא ניתן להיפטר ממנה באופן ידידותי לסביבה". (מיחזור זה בלוף, שיחה מקומית).
- בלי ניילונים, בלי אשפה: הישראלים שמנסים לייצר אפס פסולת, חדשות השבת כאן 11
- כלים חד פעמיים לנצח – הפארודיה של ארץ נהדרת
- כיצד תעשיות הפלסטיק מגלגלות את האחריות לזיהום – מהייצור (הן) למיחזור (אתם)
- "מעריסה לעריסה": התפישה החדשה של הגישה הירוקה; לא די במזעור הפסולת יש לפתח מוצרים לשימוש חוזר, דה מרקר
הנחיות כלליות למורה
- יש לקרוא ולהבין היטב את הדילמה על כל גווניה.
- חשוב שהתלמידים יבינו את המינוחים השונים
- יש לאפשר הבעת דעות שונות, תוך הקפדה על שיח מכבד
- הדילמות מופשטות והנושאים נמצאים בלב הדיון של הציבור העולמי.
- חשובים לנו עומק הדיון, החקר ותוצרים המשקפים אותם. ניתן לדון גם בהיבט חלקי של הדילמה ובלבד שיהיו בו המרכיבים שאותם ציינו לעיל.
- המשימות כוללות תוצרים ומחוון ברור.
הצעות לפעילויות
סימולציה ליום רכזים
- קישורים לסרטים שמצאתם המראים את הדילמה מכל צדדיה
- קישור לראיונות עם מומחים או תמליל הראיונות.
- קישורים לשאלונים שונים שעשיתם ופילוח התשובות
- קישור לפרזנטציה שתעבירו במליאה
משימות תלמידים שלב א
את הקישור למסמך המשותף, יש להעלות לקבוצת הפייסבוק של הדמוקרטון.
- בנו לכם …..קומפוסטר!
- ניסוי הכנת קומפוסט ביתי
- עמלנט קיימות – קומפוסטר
- מצאו שימוש אמנותי חוזר בחפצים ישנים וצלמו לנו אותם! לדוגמה
- אתגר הזבל : נהלו מעקב עצמי אחר כמות הזבל שאתם מייצרים ביום ומפו אותו (האתגר: להפחית מ-1.7 קילו – שהוא הממוצע בישראל, לקילו אחד). כעת, היעזרו בטבלת ההתכלות וקבעו מהו זמן ההתכלות הממוצע של הזבל שייצרתם ביום אחד..? (רוצים לראות עד לאן אפשר להגיע? קראו את הכתבה כך הפכנו למשפחה ירוקה)
- כולם מדברים על פלסטיק – אנחנו נמחזר אלומיניום
- עמלנט קיימות – אריזות ידידותיות לסביבה
- קמפיין הקק"ל – מרוב פלסטיק לא רואים את היער
החיים בזבל, קישורי פח
"לאוסקר יומולדת מסריח ומלוכלך!"
- נתוני הפסולת בישראל, המשרד להגנת הסביבה
- נהנים בים? בקרוב תהיה באוקיינוסים יותר פסולת מבעלי חיים, גלובס, שני אשכנזי
- מטיילים ומלכלכים, אנשים מצפים שינקו אחריהם, Ynet
- "החיים בזבל" – סיפורו של Smoky Mountain
- מיחזור פיראטי, כלכלת השאריות
- פה טמון הזבל, זוית
- זיהום הפלסטיק באיי קוקוס
- פארמקלצ'ר – הבית בכרכור
- מלזיה לא מוכנה להמשיך להיות פח הזבל של העולם – גלובס
- בלוף המיחזור, שיחה מקומית
- טבלת זמני התכלות
- מפת איסוף פסולת אלקטרונית
- מה הן שקיות ניילון מתכלות?
- טום זקי -האיש שמשבש את עולם הזבל
- מה צריך לקרות בישראל כדי שלא ניקבר תחת הררי הפסולת של עצמנו?
* דילמה זו, היתה חלק מתחרות הדמוקרטון הרשתית של קבוצת עמל לשנת 2020.