מה תאכלו? דילמה

חינוך לערכים הומניסטים ודמוקרטים הוא אחד היעדים המרכזיים של רשת עמל. השנה נעסוק בדמוקרטון בערכים שמשותפים לכולנו, ובעולם שנשאיר לדורות הבאים אחרינו. כל המישיר מבט ביושר לעבר עתידו של העולם לא יוכל להתעלם מהצל הכבד שמטיל משבר האקלים על גורל הדורות הבאים. משום כך החלטנו לעסוק באופן מעמיק בנושאים אלו של צדק סביבתי וחינוך לקיימות הנוגעים בטבע, סביבה וקהילה. 
מורים ותלמידים יקרים,זו הדילמה שאנחנו מפנים אליכם ללימוד יסודי ומקיף: נסו להבין אותה, קראו את המידע הנמצא ברשת, למדו את גווניה השונים של הדילמה, העלו נקודות שונות למחשבה, התייחסו אליה בהרחבה ובאופן מעמיק.

 מה תאכלו?
קרוב לוודאי שאתם יודעים בדיוק כמה עלתה לכם ארוחת הצהרים שאכלתם היום בקפיטריה, הכריך שקניתם בדרך לבית הספר בבוקר או הארוחה שנהניתם ממנה בשבוע שעבר, אבל האם אתם יודעים כמה אותה ארוחה עלתה לסביבה? כאשר חוקרים מנו את פליטות גזי החממה שארגון המזון והבריאות של האו"ם פסח עליהן, הם העריכו שגידול בקר לתעשיית המזון – אחראי ל 51 אחוזים מפליטות גלובליות שנתיות – יותר מכל כלי הרכב, המטוסים, הבניינים, מפעלי החשמל והתעשייה גם יחד. מן הידועות היא שלבני אדם יש את שיניים מגוונות – המתאימות לאכילת מזון מן הצומח, ולחיתוך בשר כאחד. ​אנו נהנים לאכול בשר והרבה מההווי הישראלי נמצא מסביב למנגל. אבל, מה עם בעלי החיים? איך אנו מגדלים חיות למאכל? הידעתם כמה זיהום סביבתי יש בעולם הקשור לגידול החיות? רמת הביקוש הנוכחי לבשר אינה בת-קיימא, וגורמת לכלייה של משאבי קרקע, מים ודלק יקרים – אנחנו אוכלים היום על חשבון הדורות הבאים.  מצד שני, מה הן האלטרנטיבות לתזונה מן החי? האם  תסכימו למדיניות של הפחתה משמעותית בצריכת בשר ולמעבר לתזונה מבוססת מזון מן הצומח? האם תסכימו לאכול סטייק שיגודל במעבדה, המבורגר שיופק מחגבים, מעדן תולעים עשירות בברזל, ולקינוח להתפנק בחטיף זבובים מוצלח או באצת ים מרעננת ? 

רקע
משבר האקלים העולמי הוא כבר עובדה ידועה ומוגמרת. 
בשנת 2006 פורסם דוח האו"ם "צלו הארוך של משק החי" העוסק בחלקה הנכבד של תעשיית המזון מן החי בפליטת גזי חממה אשר מאיצים את משבר האקלים, ומאז נערכו מחקרים רבים המאששים את הטענה. בספרות המקצועית, בתקשורת ועם הזמן גם במודעות הציבורית התקבלה ההבנה כי לגידול בעלי חיים לצורכי מזון, ובעיקר לגידול בקר, יש השלכות סביבתיות חמורות: פליטות גזי חממה מתאן וחנקן דו-חמצני, לצד גז החממה פחמן דו-חמצני, שמשפיעים על התחממות כדור הארץ.

חקלאות בעלי חיים היא אחד הגורמים העיקריים לשינוי האקלים 
אילו פרות העולם היו כולן אזרחיות מדינה משלהן, מדינה זו היתה המזהמת השלישית בגודלה בעולם מבחינת פליטת גזי חממה: הפרות פולטות כמויות גדולות של גז מתאן, כחלק מתהליך העיכול שלהן, וכיוון שבארצות הברית בלבד יש כיום קרוב ל-100 מיליון ראשי בקר מדובר בבעיה של ממש. תזונה המבוססת בעיקר על מאכלים מן הצומח יכולה לחסוך קרוב ל-70 אחוז מגזי החממה הנפלטים לאטמוספרה, כמו גם לשפר את בריאות האוכלוסייה ולחסוך כסף רב למערכת הבריאות בכל מדינה.
זאת ועוד, כאשר חוקרים מנו את פליטות גזי החממה שארגון המזון והבריאות של האו"ם פסח עליהן, הם העריכו שהבקר אחראי ל 51 אחוזים מפליטות גלובליות שנתיות – יותר מכל כלי הרכב, המטוסים, הבניינים, מפעלי החשמל והתעשייה גם יחד, מאחר שהחישוב של ארגון המזון והבריאות של האו"ם כולל את הפחמן הדו-חמצני שנפלט כאשר כורתים את היערות לצורך גידולי מזון לבעלי חיים ושטחי מרעה, אבל הוא אינו מביא בחשבון את הפחמן הדו-חמצני שהיערות הללו אינם יכולים עוד לספוג . כ- 80% מבירוא היערות, נעשים לצורך פינוי קרקע לצמחים המיועדים לגידול בקר ולמרעה בקר. 

אך אלו לא ההשלכות היחידות – גידול בעלי חיים למזון אחראי גם על זיהום קרקעות ומקורות מים, שימוש יתר באנטיביוטיקה המוביל להיווצרותם של חיידקים עמידים, והשלכות רבות נוספות הקשורות לבריאות הציבור ולרווחתם של בעלי החיים. לפי נתוני ה-OECD, ממוצע הצריכה העולמי של בשר בקר או כבש הנו 6.5 ק"ג לאדם לשנה. ב-2016 עמדה צריכת בשר בקר וכבש בישראל על כ-20 ק"ג לאדם, מה שממקם אותנו במקום השביעי בעולם בצריכת בקר אחרי אוסטרליה, פרגוואי, ארה"ב וברזיל, שם צריכת הבשר עומדת על בין 20 ל-25 ק"ג בשר לאדם לשנה. שתי שיאניות הצריכה הן ארגנטינה ואורגוואי, עם כמות כפולה של כ-43 ק"ג לשנה. בהודו, שנמצאת במקום הלפני אחרון (האחרונה היא סודן), עומדת צריכת הבשר לאדם לשנה על 0.5 ק"ג. אם יתירו לשטח טרופי המשמש כיום לבעלי חיים למאכל  לחזור ולהיות יער, ייתכן שיהיה אפשר כבר עכשיו להפיג יותר ממחצית מגזי החממה הגלובליים מעשה ידי אדם!
 

קישורי עזר 

• דוח האום קובע – משבר האקלים מתחיל בצלחת שלנו
• דו"ח: תעשיות המזון מן החי אחראיות למחצית מפליטות גזי החממה, אנימלס
• אקלים-חקלאות-מזון, הידען
• רוצים לשמור על הסביבה? תעברו לאכול עוף או תהפכו לטבעונים, וואלה, זווית
• Meatless Monday – כמה פחמן חסכתם ביום שני? זווית
• ביונד-מיט – המבורגר טבעוני
• אם אין סטייקים, נאכל חגבים, מכון דוידסון
•  מסע מוזר טעים ומגעיל בעקבות עתיד האוכל, הארץ
• האנושות פוגעת באדמה וכולנו נשלם את המחיר הכבד, גלובס

הנחיות כלליות למורה

• יש לקרוא ולהבין היטב את הדילמה על כל גווניה.
• חשוב שהתלמידים יבינו את המינוחים השונים 
• יש לאפשר הבעת דעות שונות, תוך הקפדה על שיח מכבד 
• הדילמות מופשטות והנושאים נמצאים בלב הדיון של הציבור העולמי.

הצעות לפעילויות
סימולציה ליום רכזים
עליכם למצוא  4 סרטונים הממחישים את הצדדים השונים של הדילמה על כל גווניה. מצאו סרטים מעניינים, טובים, קצרים ומדליקים. ערכו ראיונות מומחים: ארגוני זכויות אדם, סביבה, בעלי מפעלים, כלכלנים וכל מי שאתם חושבים שיכול להאיר ולהוסיף על הדילמה. אנו סומכים עליכם שתגיעו לאנשים מעניינים. כתבו או הקליטו את הרעיונות האלה.
הכינו מגוון שאלונים להעברה בין בתי הספר .
לחילופין ניתן להכין משחק קופסא מדליק, תשבץ מיוחד, או כל רעיון אחר בנוגע לדילמה.
הכינו פרזנטציה על הדילמה, על כל גווניה ועל המחיר שהיא תובעת. כשתעבירו פעילות זו בכיתה, בקשו מהתלמידים להעביר את הפרזנטציה לכיתות אחרות, כיתות נמוכות יותר, בתי ספר יסודיים וכדומה. הפרזנטציה צריכה להיות בגוגל-סלייד, ויש לשלוח קישור שלה. אנא רכזו את הכול בגוגל דוק קבוצתי אחד ובו:

• קישורים לסרטים שמצאתם המראים את הדילמה מכל צדדיה
• קישור לראיונות עם מומחים או תמליל של הראיונות.
• קישורים לשאלונים שונים שעשיתם ופילוח התשובות
• קישור לפרזנטציה שתעבירו במליאה

• את הקישור למסמך המשותף, יש להעלות לקבוצת הפייסבוק של הדמוקרטון. 

• חשובים לנו עומק הדיון, החקר ותוצרים המשקפים אותם. ניתן לדון גם בהיבט חלקי של הדילמה ובלבד שיהיו בו המרכיבים שאותם ציינו לעיל.  
• המשימות כוללות תוצרים ומחוון ברור.