מאת: רפאלה בלס
עשרות תיכוניסטים נראים בשנה האחרונה מסתובבים בנווה צדק וברחובות הקטנים ליד רחוב הרצל, כשהם אוחזים באייפדים וסמארטפונים, מציצים בהם וברחוב לסירוגין. מי שמתקרב אליהם יכול לראות את הקסם שחווים התיכוניסטים: בעודם מצלמים את הרחובות הקטנים, שבהם נוסדה העיר העברית הראשונה, הם רואים את מה שקורה בהווה, המולת חיים מודרניים, אבל הם גם רואים כיצד בדיוק נראו הרחובות האלה לפני  104 שנים, כאשר נוסדה תל אביב ובניין הפאר של הגמנסיה העברית הראשונה בעולם ניצב ברוב הדר בקצהו של רחוב הרצל, במקום שכיום מתנוסס מגדל שלום המוזנח. בהביטם מחוץ לאייפד הם רואים מכוניות ובניינים חדשים והמולת חיים מודרנית, ובהביטם מבעד לאייפד או לסמארטפון הם רואים מכוניות עתיקות, אנשים בחליפות שלושה חלקים ואת החנויות והבניינים שפעם עמדו באיזור. מהו הקסם הזה? זהו פרויקט חדש במציאות רבודה, שמתכננים תלמידי עמל הלומדים ברב תחומי שבח מופת.

"אני רואה את גבעותיך הולכות ונמחקות ממשב הרוח, הוי, תל אביב! גם זוכריך עתידים להימחק מעל פני האדמה, לכן אני אומר: תל אביב, חִקקי את זכרונותיך על לבבות צעירים "(מתוך ׳שביל קליפות התפוזים׳, נחום גוטמן, הנאום שלא נאמר) כילד שהיה עד להתפתחותה ההיסטורית המואצת של העיר והפיכתה משכונה קטנה לכרך הומה, נאחז הצייר והסופר בכל אחד ואחד מזיכרונותיו ותיעד אותם בעט ובמכחול. במיוחד התקומם כנגד הריסתה של גמנסיה הרצלייה שמופיעה בעשרות מרישומיו, וצייר את עצמו מעליה, חסר מילים, מנופף בידיו ומתייסר על  ה"נאום שלא נאמתי נגד הריסת הגמנסיה"..

והנה השנה, במסגרת מיזם המציג תחנות מציאות רבודה* במקומות היסטוריים ברחובות תל אביב, בחרו תלמידי הרב תחומי שבח מופת להמחיש ממראות ילדותו של גוטמן בחלק ממסלוליהם. אחת הקבוצות בחרה לעקוב אחר מסלול הרכבת ההיסטורי מיפו לירושלים, מסלול שהחל במתחם התחנה המשוחזר, עבר דרך שכונת נווה צדק מתחת לגשר שלוש המפורסם, המשיך בין הפרדסים וחתך את רחוב הרצל – מנקודה זו יכולים היו הנוסעים להשקיף על פאר האדרכילות של אותה תקופה  – הלא היא גמנסיה הרצליה. הגמנסיה נבנתה בקצה רחוב הרצל בשנת 1909 כמחווה לחוזה המדינה ותוכננה כך שחזית הבנין פונה לרחוב הרצל ולמסילת הברזל, כדברי שנקין: " … כל אדם שיעבור ברכבת יישיר עיניו אל הגימנסיה…" 
לצפייה בפרזי על מסלול זה, לחצו כאן:

קבוצה אחרת בחרה במסלול בתי משוררים וסופרים, והמחיזה אפיזודות קצרות מהספר "עיר קטנה ואנשים בה מעט", – כמו המריבה על חזותם של הבתים הראשונים ברחוב הרצל , או הריסת מגדל המים ההיסטורי שתחם את רחוב רוטשילד (ועל כך נשא גוטמן נאום חוצב להבות ב"שביל קליפות התפוזים"), ואילו קבוצה שלישית בחרה להתמקד דווקא בקו החוף של תל אביב, וחוקרת את נושא אלטלנה  – ספינת הנשק של האצ"ל שהוטבעה מול חופי תל אביב וגרמה לפולמוס שלא נרגע עד היום, כמו גם אניות אחרות שהגיעו בתקופת ההעפלה, ואילו קבוצה אחרת בחרה את סיפורה של אנדרומדה הנסיכה המיתולוגית שנכבלה לסלע מול חופי יפו עד אשר שוחררה בידי פרסאוס, והיא מנפישה אותו במרץ בימים אלו.

"הילדים מאד נרגשים כי הם חווים חוויה של התרגשות וגילוי, והם לומדים היסטוריה לא באמצעות שינון מספרי לימוד, אלא בדרך חווייתית של משחק", אומרת רפאלה בלס, המפתחת תוכניות לימוד מקוונות ברשת עמל ומנחה קבוצות תלמידים ברב תחומי שבח מופת. "והיופי הוא – שהם מפתחים את המסלול בעצמם בעבודת צוות, מתווכחים ומגיעים להחלטות באופן הכי יצירתי שאפשר".

חלק מהפליירים המשמשים כ"מטרה" לסריקת מציאות רבודה במכשיר הסלולר של המבקר

 

האייפדים מאפשרים פיתוח אפליקציות במציאות רבודה, הנקראת בעולם הטכנולוגיה  Augmented Reality) AR), שזה שימוש בשכבות שונות של מידע, חיבור בין הווה ועבר או בין הווה ועתיד", מספרת עו"ד רוית דום, מנכ"ל רשת עמל. "זו השנה השנייה שבה מפעילים בעמל פרויקטים לימודיים במציאות רבודה, בין היתר בתיכון הרב תחומי למקצועות התעופה הולץ חיל האוויר, וכך אנחנו מצליחים להמחיש ויזואלית דברים שקשה לאפיין וללמד בכיתה, כמו למשל תהליך בעירת מנוע סילון של בואינג 747, או מה נעשה תוך הקרביים של מטוס הקרב אף-16. הילדים של היום מסוגלים לשחק במחשב, לדבר בטלפון ולצ׳וטט בפייסבוק בו-זמנית. עולם הגירויים שלהם רחב יותר משלנו, ולכן הלמידה צריכה ויכולה לצאת מתחומי הכיתה, כשלמרבה המזל ההתפתחויות הטכנולוגיות מאפשרות למורים, במקום להילחם בתלמידים המשתמשים בטלפונים חכמים בכיתות, להנגיש את הידע בצורה ויזואלית וחוויתית יותר באמצעות אותם מכשירים, ולעשות בהם שימוש מושכל וכייפי", היא מספרת. "מהסיבה הזו הכנסנו השנה פיילוט ייחודי של הוראה ולמידה באמצעות אייפדים, בהלימה למגמות הטכנולוגיות של משרד החינוך, כמו למשל תקשורת הניו-מדיה. בפיילוטים רבים הגיעו אנשי החינוך בארץ למסקנה זהה – התלמידים מגלים סקרנות רבה יותר בלמידה עם טאבלטים לעומת ספרים מודפסים. אני רואה את האייפד כעוד אמצעי המאפשר חינוך ליזמות וללימודים חוויתיים, ומאמינה בכמה שיותר התנסות אקטיבית בלימודים. באמצעות האייפדים ניתנת להם האפשרות לערוך את החומר, ללמוד דרך מחקר, ולרכוש מיומנויות של עבודה בצוות", ומוסיפה: "נושא פיתוח האפליקציות תופס תאוצה אצלנו במרכזי היזמות החדשניים לנוער שמפעילה רשת עמל בצפת, במרכז החדש בחדרה ולעתיד לבוא גם בבאר שבע".

מקס סיון, מנהל בית הספר הרב תחומי שבח מופת: "בשביל התלמידים העבודה על פרויקט חקר באמצעות אפליקציה של מציאות רבודה שהם מתכננים הוא בידור, משחק. הם מביטים ורואים למשל את רחוב הרצל של היום, עם המכוניות העשן והפיח, אבל כשהם מביטים מבעד לאייפד או לסמארטפון, לחיצה על הכפתור מקפיצה להם את הרחוב בדיוק בזווית הזו כפי שהוא נראה לפני 100 שנה, עם דיליז'נסים וגמלים, ובעצם מפיחה חיים בכל מה שקראו עליו בספרים עד עכשיו" . דבריו, המצטרפים לדברי מנכ"ל עמל, מציירים חזון עתידי שברשת עמל כבר החל הלכה למעשה, שבו הטאבלט לא יהיה עוד פריט מיחשובי נוסף במערכת החינוך, אלא האמצעי שיקפיץ את החינוך קדימה ויגרום לתלמידים ליהנות.

האזינו לדודי גולדמן מספר על הפרויקט בגלי צה"ל

=======

*מציאות רבודה (Augmented Reality או AR) הנקראת לעתים מציאות מועשרת –  היא מצב שבו הצופה רואה את העולם האמיתי דרך מצלמה בתוספת רובד מידע נוסף -
ויזואלי, גרפי או מילולי  – ומקבל תמונת עולם משולבת.