מאת: שאול וייגרט מנהל תחום ערכי חברתי

הקשר הרגשי-אישי בין המחנך לתלמידיו, נמצא תמיד בלב השליחות החינוכית של כולנו אך עומד בימים מורכבים אלו במבחן המציאות. חשיבות השיח הישיר עם התלמידים והצפי למיעוט מפגשים ישירים אישיים וכיתתים, מציב בפנינו אתגר לא פשוט. בתקופה זו, אנחנו כהנהגה חינוכית מצווים להיות דינמיים, פתוחים להגיב כל הזמן לצוק העיתים. בחוברת המקורית והייחודית שהפקנו בעבור רשת עמל, אנו מציעים כ- 30  "שחריות" – מפגשי בוקר וירטואליים קצרים של  מחנך עם תלמידיו, במגוון נושאים ערכיים- חינוכיים. בחוברת הושקעו שעות עבודה רבות והיא מיועדת להגיע לכל אחד ממחנכי רשת עמל, בהתאמה לכיתת החינוך שלהם.

החוברת המלאה בעברית:  שחריות למחנכי עמל תשפ''ד  
מצורפת גם חוברת בערבית שחריות למחנכי עמל בערבית 

לפניכם שתי שחריות לדוגמה, והסיפורים שליוו את בחירתם:

"יקר אוזן נהג מונית ונשמה טובה"  עמ  7-5 בחוברת
 החיים סביבנו מלאים סיפורים. לעיתים כל מה שצריך הוא לחשוב כיצד  נותנים להם ולמסר  שיש בהם' "חיים" גם מעבר  "ל 70 השניות של הקריאה". אשר קראתי בפייסבוק  את הסיפור המרגש שכתבה הילה, שאין לי מושג מי היא, חשבתי שהוא מזמן מחשבה ושיח לא רק על טוב לב, אנושיות, סולידריות  ונתינה, אלא גם על גורל, רושם ראשוני "ותחושות בטן" – כולם נושאים שהייתי רוצה לדבר עם התלמידים שלנו .  
לחצו כאן לשחרית המלאה

חשבון הנפש של האינדיאנים  עמ' 40

אז למה האינדיאנים אינם נושאים איתם הרבה חפצים? כששמעתי באחד הימים את הסיפור חשבתי הוא יכול להוביל אותנו למחשבה משמעותית שיש בה גם חשבון נפש. בעידן הנוכחי חזק כוחו של זרם חיי היום שלעיתים הוא ממש סוחף. לפני 200 שנים, בכפר הקטן בנורמנדי או בכפר לגדות הנילוס, לא כך חיו האנשים. העצירה וההתבוננות הרגועה משהו על החיים, היא אחת המתנות שאנחנו יכולים להעניק לעצמנו וגם לתלמידנו.  לשחרית – לחצו כאן
 

תגובות על השחריות - מכתב מדסי בארי