אף שמדינת ישראל חשופה יותר לסיכונים של שינויי האקלים – היא אינה ערוכה, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן • הדו"ח מעלה שורת נתונים חמורים, שבבסיסם העובדה שישראל מאמצת יעד הפחתה לנפש שאינו שאפתני • בנוסף, ישראל אינה מדינה מובילה בקביעת יעדי הפחתת גזי חממה, כנדרש בהסכם פריז ממדינות מפותחות. לקריאת הדוח המלא, לחצו כאן
חברי וחברות אוואז מימנו לאחרונה סקר, הגדול בהיסטוריה, בנושא חרדה אקולוגית (הידועה גם כחרדת אקלים או חרדה סביבתית) בקרב ילדים וצעירים אשר כלל 10,000 משתתפים ב-10 מדינות ברחבי העולם. בכל המדינות, הסקר הראה שהחרדה מהמשבר האקלימי גבוהה מאוד, והיא אינה נובעת רק מכך שאנו עדים לאסונות אקלים הרסניים, אלא גם קשורה בכך שממשלות באופן קבוע אינן נוקטות בצעדים משמעותיים כדי לעצור את המשבר. תדריך זה נועד לעזור לכולנו להבין מהי חרדה סביבתית, כיצד אנו יכולים לחיות איתה וכיצד רגשות אלה יכולים דווקא לעורר תקווה קיצונית בזמן שאנו נאבקים להגן על כדור הארץ. לחצו על הקישור בהמשך למידע נוסף על ממצאי המחקר, ואם תרצו לשתף חוויותתיכם – לחצו בהמשך על הכפתור הוורוד. לכתבה המלאה לחצו כאן
בעוד כמה ימים העולם כולו ישא עיניים על גלזגו סקוטטלנד, שם תתקיים ועידת האקלים של האו"ם, כנס מכריע בכל הנוגע להתמודדות העולמית עם משבר האקלים. משבר שהמרכז שלו הוא פליטות פחמן, High Hopes שנולדה מרעיון של שני יזמים ישראלים, ערן ונדב, מציעה פתרון יצירתי במיוחד להתמודדות איתו – להעלות בלון לאוויר וללכוד את הפחמן. מה הפתרון ש- High Hopes מציעה לבעיה? "לפחמן דו חמצני יש תכונה חשובה ביחס לגזים אחרים באטמוספירה – הוא קופא במינוס 80 מעלות. מכיוון שככל הטמפרטורה נמוכה יותר קל יותר לתפוס פחמן דו חמצני, חשבתי שאם נוכל למצוא טמפרטורה קרובה למינוס 80 מעלות, נוכל במעט אנרגיה יחסית, להקפיא וללכוד אותו. הבנתי שיש מקום כזה שבו נוכל להשתמש במשאבים זמינים להוריד את הפחמן, מקום שיש בו רוח ופחמן בשפע ובחינם והטמפרטורה היא קרוב למינוס 80 מעלות – המקום הזה הוא כ- 15 ק"מ מעל הקרקע. הרעיון הוא להשתמש בטכנולוגית בלונים זולה משמעותית יחסית למפעלים הקיימים, שכבר פותחה על ידי שחקניות מגוונות כגון גוגל, נאס"א ואחרים, ולהשתמש בה להעלות בלון לאוויר וללכוד את הפחמן", אומר אורן. "אותה שיחה בארבע לפנות בוקר התחילה רכבת הרים מטורפת", מספר מנסדורף, "אחריה נפגשנו עם פיזיקאים ומדענים בעולם וביקשנו מהם לבוא ולהגיד לנו איפה אנחנו טועים ומה לא נכון בקונספט שלנו. כולם, ללא יוצא מן הכלל, הגיבו באותה הצורה: אמרו שזה הזוי אבל הם לגמרי בפנים". לכתבה המלאה במאקו-גרין, לחצו כאן.
ועידת האקלים העולמית ה-26 של האו"ם תצא לדרכה ביום ראשון הקרוב, ואתמול (ראשון) אירח נשיא המדינה במשכנו בירושלים את המשלחת שתייצג את ישראל בגלזגו. במהלך האירוע הוצגה בבית הנשיא תערוכה חדשנית, עם פתרונות טכנולוגיים ישראליים ומהפכניים שיכולים לסייע במניעת משבר האקלים ובהאטה של ההתחממות הגלובלית. מביצה טבעונית, ועד למכשיר שמייצר מים מלחות האוויר – כל ההמצאות האקולוגיות שיכולות לעשות שינוי אמיתי. לכתבה המלאה בישראל היום, לחצו כאן.
היום כבר כל אחד ואחת מרגישים את "משבר האקלים". בישראל עולה הטמפרטורה הממוצעת בקצב של פי שניים משאר העולם. שריפות הופכות לדבר שכיח ומכחידות שטחים עצומים, תוך סיכון חייהם של אלפי בני אדם בארץ ואובדן בתים ורכוש. יש מה לעשות! עלינו לפעול ומהר, להתגייס כולנו – אנשים, עסקים, רשויות ומדינה – כדי למנוע את המשך המגמה של ההתחממות הגלובאלית אשר את השפעותיה כולנו מרגישים ברמה האישית. ב-29.10 נצעד כולנו יחד במצעד האקלים השנתי של התנועה הסביבתית בישראל. הצטרפו לאלפי האנשים – גברים, נשים וטף – לאירוע הגדול למען האנושות ולמען עצמנו. כל הפרטים בעמוד האירוע
הבוקר (יום א') תעלה לאישור הממשלה תוכנית ראשונה מסוגה של 100 צעדים להתמודדות עם משבר האקלים. לתוכנית, שהיקפה 15.5 מיליארד שקלים, שותפים 14 משרדי ממשלה. מדובר בתוכנית שתיישם בפועל את האסטרטגיה של המשרד להגנת הסביבה למעבר לכלכלה דלת פחמן והיערכות למשבר האקלים. תוכנית 100 הצעדים מחברת שורת תוכניות של משרדי ממשלה 
שונים. הם מתוקצבים ומסונכרנים על בסיס תקציב המדינה – סכומים שלא פורסמו עד עתה.
לכתבה המלאה ב ynet לחצו כאן
הרבה מהשיח על קיימות עוסק באנרגיה: שימוש בדלקים פוסיליים, פליטת פחמן דו-חמצני (CO2), והתחממות גלובלית. צריך לקחת בחשבון שאפילו התחממות ממוצעת של רק 2 מעלות תגרום לשינויים דרמטיים באקלים העולמי ותוביל להשלכות חמורות על גידול מזון. התמקדות במשבר האקלים היא התמקדות בתוצאה. אבל יש עוד צורה לספר את הסיפור הזה: התמקדות בגורמים. הגורם הבסיסי לבעיית חוסר הקיימות הוא שימוש יתר במשאבי כדור הארץ. כשצורכים יותר ממה שנוצר לאורך זמן זה לא בר קיימא.
האדם המודרני קיים כ-200 אלף שנים. במשך 95% מהזמן הזה היינו ציידים, שמתקיימים ממה שקיים סביבנו באופן טבעי. המהפכה החקלאית לפני כ-10,000 שנה התחילה תהליך שבו האדם מהנדס את סביבתו כדי להפיק ממנה יותר. לפני כ-5,000 שנה התחיל מסחר בינלאומי, שבאמצעותו יבאו דברים שאי אפשר היה לייצר באופן מקומי. בהמשך בא האימפריאליזם וכיבוש אזורים כדי לנצל אותם. במאות השנים האחרונות התהליך הואץ עם המהפכה התעשייתית והקולוניאליזם המודרני. ב-50 השנים האחרונות הגענו למצב שבו אנחנו משתמשים ביותר ממה שכדור הארץ מייצר. לפי החשבון של Global Footprint Network הפער הוא כבר 70%, כלומר צריך 1.7 כדורי ארץ כדי לספק את מה שהאנושות רוצה. אבל רגע. איך אפשר להשתמש ביותר ממה שמייצרים? ואיך בכלל מודדים את זה? לכתבה המלאה בדה-מרקר, לחצו כאן
היזמים הישראלים בולטים בפיתוחים טכנולוגיים בעזרת המימן במטרה להפחית שימוש במזהמים; מי השחקניות המעניינות בישראל והאם טכנולוגית נהפוך למובילים?
.…………..גם בתחום האנרגיה המתחדשת לישראל יש יצוג מעניין, במיוחד בתחום אגירת האנרגיה, שנחשבת לגביע הקדוש של האנרגיות המתחדשות, בשל העובדה שחלק ניכר מהאנרגיה שהטורבינות והקולטנים הפוטו-וולטאים (סולארי) – השיטות המועדפות לאנרגיה חלופית – הולכים לאיבוד בשעות המתות שלהן. מי השחקנים בתחום? אפשר למצוא שמות כמו ברנמילר נופר אנרג'י , סטורג' דרופ , אוגווינד , תדיראן גרופ שנכנסה לתחום לאחרונה – ועוד כמה, שמקבלים גם ייצוג נאה בבורסה בתל אביב מוטת הנדל"ן והבנקים. עכשיו כבר יש כמה שחקניות מעניינות ב"דבר הבא" בתחום האנרגיה – טכנולוגיית המימן, שצוברת יותר ויותר תאוצה בעולם, במטרה למצוא פיתרונות שיוכלו להפחית משמעותית את טביעת האצבע הפחמנית והמזהמת. למרות מחסור בתקצוב והשקעה, בישראל יש כמה שזיהו את הטרנד ומנסים למצוא פתרונות טכנולוגיות לבעיות המשמעותיות שמעכבות את המימן מלהפוך לאנרגיה שתימכר להמונים – הן בתחום הרכב והשינוע והן בתחומי האנרגיה למפעלים ותחנות כוח מימניות. אבל לפני שנצלול לשם, קודם כל צריך להפריד בין כמה דברים. האם כל אנרגיה מתחדשת היא ירוקה?… לכתבה המלאה בביזפורטל, לחצו כאן
4,000 טון פחמן דו-חמצני בשנה, שווה ערך לפליטות השנתיות מ-870 מכוניות או 9,281 חביות נפט נצרכות, על פי מחשבון גזי החממה של הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית. על פי נתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית, הפליטות הגלובליות בשנה שעברה היו 31.5 מיליארד טון. לכידת אוויר ישירה נתפסת בעיני המדענים כחיונית למאמצים להגביל את ההתחממות הגלובלית.שמו של המתקן הוא ״אורקה״ שמשמעותה ״אנרגיה״ באיסלנדית – מורכב משמונה מכלים גדולים שמשתמשים במסננים ומאווררים ללכידת הפחמן הדו-חמצני. לאחר מכן הגז מעורבב עם מים ונדחס מתחת לאדמה, שם הוא הופך לאט לאט לסלע. המערכת מופעלת באמצעות אנרגיה מתחדשת המופקת ממפעל גיאותרמי סמוך. לכידת אוויר ישירה היא עדיין טכנולוגיה חדשה ויקרה, אך יש לקוות שהמחיר יירד עם הזמן. כיום ישנם 15 מפעלים ברחבי העולם, הלוכדים יחדיו יותר מ-9,000 טון פחמן דו חמצני בשנה, על פי נתוני ה- IEA.. אוקסידנטל, חברת נפט אמריקאית, מפתחת את המתקן הגדול ביותר, שנועד ללכוד מיליון טון בשנה מהאוויר ליד שדות הנפט שלה בטקסס. המתקן באיסלנד הוא שותפות בין חברת הסטארט-אפ השוויצרית Climeworks AG לבין החברה האיסלנדית Carbfix Climeworks.פורסם ברוטר, מקורות ותמונות בסוף הכתבה.
לעבור לטבעונות, לעשות קומפוסט, להפסיק לטוס ואולי גם להחליט לא להביא ילדים לעולם. בעיני רבים, אלה הן הפעולות המועילות ביותר שכל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי להפחית למינימום את טביעת הרגל הפחמנית שלנו, או במילים אחרות – למזער את התרומה האישית שלנו לזיהום ההרסני של כדור הארץ, שגורם להתחממות המואצת שלו. ברמת המיקרו, כל זה נכון. אבל ברמת המקרו, האם אלה הם באמת הגורמים המרכזיים להרס כדור הארץ? מה אחראי ליותר פליטות, טיסות פרטיות או תעשיית הבשר? מנועי בנזין או מפעלים מזהמים? בואו נדמיין לרגע את העוגה של פליטות הפחמן. איך היא מחולקת בתוכה? מהן הפרוסות העבות ביותר? כשמסתכלים על העוגה הזאת, מגלים שהאחריות האישית של האדם הפרטי בטלה בשישים מול ממדי הפליטות של שתי ישויות בעלות עוצמה אדירה – הממשלות והתאגידים….. לכתבה המלאה בדה-מרקר, לחצו כאן
מאת רן אדליסט, מעריב
לכאורה, לטיפול במשבר האקלים אין תוקף מוסרי מיידי ויומיומי כמו בטיפול במגפה. אלא שגם הטיפול בשינוי האקלים מחייב מאבק מקביל לשינוי פוליטי בתפיסת העולם ובמנהיגות. וכך, בשיעור לחיסול הקורונה אנחנו לומדים בדרך הקשה שאין דרך אחרת להתגבר על המגיפה אלא בשיתוף פעולה גלובלי. קוראים לזה סולידריות אנושית חוצת גבולות, מדינות, עמים, ימים ויבשות. הגורמים שמפרידים בין בני אדם ובולמים את היכולת לתפקד ביחד הם לא בשמיים. ולא צריך "מדענים" כדי לזהות אותם. לכתבה המלאה, לחצו כאן
הוצאת CO2 וגזי חממה אחרים מהאטמוספירה, במטרה לחזור ל-350ppm עד 2100, כרוכה ביצירת איזורים קולטי פחמן חדשים : אתרי קבורה לטווח ארוך שממנו הגז לא יכול לברוח. בין היתר מציעים החוקרים פרויקטי ענק לשיקום היערות, הקטבים והאוקיאנוסים
מאת: דייויד קינג, מייסד ויו"ר המרכז לתיקון האקלים, אוניברסיטת קיימברידג' וג'יין ליכטנשטיין, עו"ד, המרכז לתיקון האקלים באוניברסיטת קיימברידג'. תרגום: אבי בליזובסקי. לכתבה המלאה באתר הידען, לחצו כאן. תמונה: שיקום הטבע
ממצאיו המדאיגים מאוד של דו"ח האקלים שה-IPCC פרסם השבוע הכו גלים ברחבי העולם. מה צריך לעשות כדי לדאוג בכל זאת לעתיד של כולנו (ומה ממש לא צריך לעשות)? מאת: ד"ר עדי לוי, זוית. ממצאיו המדאיגים של הדו"ח השישי של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם (IPCC) כיכבו בכלי התקשורת בשבוע האחרון. אם נפשט את הממצאים המדעיים מ-3,949 עמודי הדו"ח, שעליו עמלו 234 מדענים מיותר מ-60 מדינות במשך 3 שנים, אפשר לומר בביטחון כמה דברים.
פעולה במקום חרדה
תגובת אמצעי התקשורת לממצאי הדו"ח כללה מעבר מהיר יותר מאפס למאה מאשר זה שמתרחש בלחיצה על דוושת ההאצה של טסלה. ממצב של התעלמות כמעט מוחלטת מקריאותיהם של המדענים שזועקים בקול ניחר כבר מעל 20 שנה שאנחנו צועדים בעיניים פקוחות אל תוך קטסטרופה אקלימית עולמית, וממצב של התייחסות לאירועי קיצון אקלימיים באופן מנותק מההקשר האקלימי הגלובלי הברור שלהם, התקשורת עברה למצב של פאניקה טוטאלית.אם יש משהו שלא דרוש לנו כרגע, באמצע מגיפה עולמית ובין "צבע אדום" אחד למשנהו, כשסף החרדה הלאומית נוסק לשמיים, זה עוד פאניקה. הפצת פאניקה היא לא תוכנית פעולה. במקום לעודד פעולה משותפת, היא יוצרת בעיקר שיתוק, חוסר אונים, אדישות ועוד המון חרדה. על פי מדעני ה-IPCC, עדיין לא מאוחר. אם רק נרצה לפעול ברצינות יש כל כך הרבה צעדים שבהם נוכל לנקוט, ברמה האישית, הלאומית והגלובלית. אז מה עושים? לכתבה המלאה באתר זוית, לחצו כאן
מאת יונתן בן ארצי, גלובס
ככל שנעודד יותר ויותר ישראליות וישראלים לפתח חברות וכלים שיסייעו להתמודד עם אתגר האקלים – ככה מדינת ישראל וההייטק הישראלי ירוויחו, ויזכו להוביל את המהפכה הטכנולוגית הגדולה שלפנינו • יש לנו כאן את כל התנאים להפוך למרכז עולמי של השקעות לעולם טוב יותר. עולם ה-Climate Technology רק הולך ומתרחב: אינטליגנציה מלאכותית מפותחת עבור שוק האנרגיה המתחדשת כדי לעבור לעולם ללא פליטות פחמן דו-חמצני, חיישני IOT נכנסים לעולם החקלאות על מנת לצמצם את צריכת המים ולהעלות את היקף הגידולים, פתרונות חדשניים נכנסים לעולם התחבורה הציבורית ויזמים מבריקים מנסים למצוא פתרונות שטרם דמיינו לספיגת פחמן דו חמצני או יצירת תחליפים למזון מן החי. לכתבה המלאה, לחצו כאן
עומר כביר, כלכליסט: הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים – IPCC - פרסם דו"ח מקיף, לפיו ב-30 השנים הקרובות לא ניתן יהיה למנוע החמרה של המשבר כתוצאה מהתחממות העתידית של כדור הארץ ב-1.5 מעלות. אולם, קיים עדיין חלון הזדמנויות, בו אפשר למנוע השלכות שיביאו לקטסטרופה מוחלטת. לפי הדו"ח, העיכוב העולמי בהפחתת פליטות גזי חממה יצר מצב שבו כבר לא ניתן יהיה למנוע את החמרת ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים ב-30 השנים הקרובות, אך עדיין יש חלון הזדמנויות למנוע את ההשפעות החמורות ביותר. IPCC הוא גוף המחקר המדעי המוביל בעולם בתחום האקלים, שכולל מדעני אקלים בכירים מכל העולם. הדו"ח העדכני הוא החמור ביותר שפרסם הארגון, ושולח אזהרה ברורה לעולם: הזמן הולך ואוזל מהר יותר מכפי שחשבנו בעבר, ויהיה קשה מאוד לעצור את ההשלכות החמורות ביותר של שינוי אקלים. לכתבה המלאה בכלכליסט, לחצו כאן
לרגע קצר אחד, ביום רביעי ה-4 במרץ 2020, מדינת ישראל הפכה למעצמה אמיתית של אנרגיית שמש. בשעה 11:44 לפני הצהריים, 22% מכלל החשמל במשק יוצר מאנרגיות מתחדשות – שיא נקודתי של כל הזמנים בישראל. 99% מהחשמל הירוק שיוצר באותו רגע – 1,599 מגהוואט – מקורו באנרגיה סולארית. האחוז הנותר נוצר מטורבינות רוח ומביוגז. למרבה הצער, זה עדיין לא אומר שישראל הפכה לאימפריית שמש באורח קבע. בשנתיים האחרונות, בעקבות פתיחה של שדות תרמו-סולאריים חדשים בדרום והאצה בהתקנת פאנלים על גגות ברחבי המדינה, אמנם חלה עלייה משמעותית בשימוש באנרגיית שמש, מכ-1.5% ל-6-7%, אבל משק החשמל הישראלי עדיין רחוק מהנתונים הדו-ספרתיים שמאפיינים מדינות רבות במערב.
להמשך קריאה – קצת חדשות טובות: לרגע הפכנו לאימפריית השמש, זמן ישראל 13.3.2020
"ישראל ראשונה בייצור חשמל מהשמש ב־OECD"? פוטנציאל לפייק ניוז, העין השביעית 30.6.2020
ברחבי העולם מוחה הנוער נגד אזלת היד של המבוגרים בשמירה על כדור הארץ. גם הנוער בישראל הצטרף למאבק ואף קיים הפגנות בימי שישי, במוקדים שונים בארץ. בין הדרישות: מעבר לשימוש ב-100% אנרגיות מתחדשות עד 2030 כפי שכבר נעשה במדינות אחרות ושילוב תכנית לימודים מסודרת לתלמידים על משבר האקלים במשרד החינוך. עתה, לפני הבחירות לכנסת, התלמידים מבקשים מהמפלגות להתחייב לדף הדרישות שהשיגו להם בנושא.
זואי ספיר: אנחנו דורשים ממשרד החינוך לעשות תכנית לימודים מאוד מסודרת מכיתה א' ועד י"ב שתסביר לילדים מה הם צריכים לעשות, מה זה משבר האקלים. איך קרה ששמעתי על זה מעצמי? כאילו, למה אף אחד במערכת החינוך לא הסביר לי מה זה?
לקישורי אקטיביזם חברתי – ראו סרגל עליון
לקראת ועידת האקלים בפריז (דצמבר 2015) שבה לקחו חלק רוב מדינות העולם, קבעה ממשלת ישראל יעד לאומי להפחתת פליטות גזי החממה עד שנת 2030 וייעול צריכת האנרגיה במשק (החלטה 542). 
על פי ההחלטה, הפליטות יופחתו בשתי פעימות: הגבלת פליטת גזי החממה ל-8.8 טון לנפש בשנת 2025, ועד 7.7 טון בשנת 2030. כמו כן נקבע יעד לאומי לצמצום צריכת החשמל ב-17% עד שנת 2030 והוגדרו יעדים לאומיים לייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות: 13% מהיקף הייצור עד שנת 2025, ולפחות 17% עד סוף שנת 2030. באפריל 2016 התוותה הממשלה (החלטה 1403) צעדים להשגת היעדים שנקבעו בהחלטה 542, הכוללים בין היתר תמריצי מס למתקני ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, קידום פרויקטים לבנייה ירוקה, בחינת מעבר משימוש בפחם לגז טבעי על מנת להפחית את פליטת גזי החממה וכן קידום טכנולוגיות ישראליות בתחומי ההתייעלות האנרגטית והאנרגיות המתחדשות.
(מתוך "אנחנו האקלים, הצלחת כדור הארץ מתחילה בארוחת הבוקר", ג'ונתן ספרן פויר, הוצאת כנרת, זמורה, עמ' 99, האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, אתר האו"ם)
