SDG Israel : Young Leaders for Sustainable Development
⭐משרד מזכ"ל האו"ם מחפש 17 צעירות וצעירים שיעמדו כנגד ויובילו את 17 יעדי הפיתוח של האו"ם, אג'נדה 2030
⭐המועמדות היא שנתית, הפרופיל הוא צעירות/ים שעוסקות/ים במדע, יזמות, מעצבים, מקימים של יוזמות טכנולוגיות וחברתיות
⭐הגשה למחזור 2020 פתוחה עד 22 פברואר 2020
⭐ מתחת ל30- אבל אין הגדרה חד משמעית
ריכוז הפחמן הדו חמצני למיליון חלקיקי אוויר (ppm), עומד כיום על 410. נקודת האל-חזור שממנה המערכת האקלימית של כדור הארץ לא תוכל להתאושש - מוגדרת כ 450. בקצב הגידול המהיר הנוכחי של פליטות הפחמן, אם לא ניזום שינוי, נותרו לנו 10 שנים עד ל- 450. לשם השוואה – מזה 800 אלף שנה ועד 1950 – למרות התנודות הרבות למעלה ולמטה - לא עבר שיעור הפחמן הדו חמצני למיליון חלקיקי אוויר את רף ה- 300 (PPM). ב- 70 השנים האחרונות, מאז 1950, חל זינוק חד ומתמיד בריכוז האטמוספרי של פחמן דו-חמצני, בקצב תלול וחסר תקדים.
Credit: NASA
למרות שיותר ממחצית מאוכלוסיית העולם נמצאת מתחת לגיל 30, בני הנוער בעולם מתמודדים עם חסמים גדולים על מנת למצוא עבודה או להתחיל יוזמות משלהם בתחום שינויי האקלים. גם כשהם מודעים למשבר האקלים וברשותם הידע והכישורים הנכונים לפעול, צעירים עדיין חסרים מימון, קשרים בינאישיים ואת הכח להביא לידי תרומה משמעותית.
לכן, כדי לטפח את הדור הבא של מנהיגי האקלים בישראל, ארגון YCL בשותפות עם SDG ישראל מזמינים צעירים להצטרף לחוויה ייחודית: מסעות למידה שונים ברחבי העולם שבו צעירים יכולים ללמוד עוד על שינויי האקלים הלכה למעשה, בפרויקטים יחד עם צעירים ממדינות שונות כדי להתחיל את הקריירה שלהם בתחום האקלים.
גם אתם מתמלאים השראה כשאתם בוהים בים?
הגלים העוצמתיים שנשקפו מחופי פנמה גרמו לדיוויד לב להשתאות. לב, יהודי־קנדי וחובב גלישה, שמתגורר בפנמה וביצע לא מעט אקזיטים במהלך חייו בתחומי הנדל"ן והמשחקים באינטרנט, העמיק והתבונן בתנועה ההרמונית של המים, בקצף שמותירים הגלים, וחשב מה אפשר לעשות עם כל העוצמה הזו. הוא התחיל לחקור את נושא החשמל מגלי הים ואז פגש באינה ברוורמן, באותה עת בחורה צעירה שסיימה תואר ראשון במדע המדינה ושפה וספרות אנגלית. השניים חיברו כוחות במה שלימים יהפוך לחברת Eco Wave Power, שפיתחה טכנולוגיה חדשנית לייצור אנרגיה נקייה מגלים בלבד. הטכנולוגיה מורכבת ממצופים ייחודיים, המותקנים במבני חוף דוגמת רציפים ומזחים. תנועת הגלים מנדנדת את המצופים, שמגבירים ומפחיתים את הלחץ בבוכנות הידראוליות שדוחסות שמן. השמן הדחוס גורם להנעת מנוע הידראולי, והרוטציה המכנית מומרת לחשמל שמוזרם לרשת. במזג אוויר קיצוני, מתרוממים המצופים מעל למפלס המים ונשארים במנח אנכי עד שוך הסערה.
מסמך זה נכתב לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ובו סקירה משווה של חוקי אקלים – חוקים שמטרתם להתמודד באופן מקיף עם שינויי האקלים ושל הנושאים המרכזיים המוסדרים בהם. יודגש, כי בהתאם לבקשה האמורה, הסקירה עוסקת רק בחוקי אקלים שהם חוקים שיש בהם התייחסות כוללת לתחומים ונושאים שונים ובהם: קביעת יעדים בנוגע לפליטת גזי חממה ; הקמת מנגנונים להתמודדות עם שינויי אקלים; התייחסות להסכם פריז, או לאמנות בינלאומיות אחרות בתחום זה; וקביעת חובות דיווח, מעקב ופיקוח אחר יישום הוראות החוק. יצוין, כי במדינות שונות, נושאים אלה וכן סוגיות פרטניות נוספות שקשורות אף הן להתמודדות עם שינויי אקלים , מוסדרים באמצעות מגוון רחב של כלים כמו חוקים ספציפיים, תקנות, צווים, החלטות ממשלה ותכניות פעולה לאומיות, אך כאמור, סקירה זו אינה עוסקת באמצעים אלה, אלא רק בחוקי אקלים מקיפים. המסמך יסקור את חוקי האקלים לפי מועד חקיקתם בבריטניה, מקסיקו, פינלנד, הולנד, וניו זילנד וכן הצעת חוק בנושא בגרמניה.
סקירה משווה של חוקי האקלים – נובמבר 2019, כתיבה: עו"ד צח בן-יהודה, אישור: עו"ד ליאור בן-דוד
במשך עשרות שנים, מדענים חיפשו דרך נוחה ויעילה ללכוד, לאחסן ולשחרר אנרגיה סולארית. חוקרים בשוודיה אומרים כי נמצא פיתרון שיאפשר להשתמש בכוח קרני השמש במגוון יישומי צרכנים – חימום של הכל מבתים לרכבים.
חינוך לערכים הומניסטים ודמוקרטים הוא אחד היעדים המרכזיים של רשת עמל. השנה נעסוק בדמוקרטון בערכים שמשותפים לכולנו, ובעולם שנשאיר לדורות הבאים אחרינו. כל המישיר מבט ביושר לעבר עתידו של העולם לא יוכל להתעלם מהצל הכבד שמטיל משבר האקלים על גורל הדורות הבאים. משום כך החלטנו לעסוק באופן מעמיק בנושאים אלו של צדק סביבתי וחינוך לקיימות הנוגעים בטבע, סביבה וקהילה.
מורים ותלמידים יקרים, זו הדילמה שאנחנו מפנים אליכם ללימוד יסודי ומקיף: נסו להבין אותה, קראו את המידע הנמצא ברשת, למדו את גווניה השונים של הדילמה, העלו נקודות שונות למחשבה, התייחסו אליה בהרחבה ובאופן מעמיק.
מחיר הבגד הזול
האם אנו צריכים את כל אשר אנו צורכים? – כמה בגדים קניתם בבלאק פריידיי? סייבר מנדיי? ביום הרווקים הסינים? כמה אתם קונים באמזון? איביי? עלי אקספרס? האם עצרתם פעם לחשוב לרגע איך יכול להיות שהמוצרים האלה זולים כל כך? מי עובד על מנת שנוכל לקנות את המוצרים במחירים כל כך נמוכים ? האם שמעתם על המושג "סדנאות יזע" ? ומה זה עושה לנו הצרכנים בקצה השני, לקנות ולזרוק, לקנות ולזרוק? בתרבות הצרכנית שאנו חיים בה, אנשים נוטים לקנות כמויות גדולות של בגדים, שנזרקים לפח אחרי זמן קצר. כשמייצרים כמויות כאלה של בגדים משלמים מחיר סביבתי כבד. ייצור בגדים בשיטות הנפוצות כולל שימוש בחומרים כימיים שפעולתם מזהמת את האוויר, האדמה ומקורות המים. להמשיך לקרוא
חינוך לערכים הומניסטים ודמוקרטים הוא אחד היעדים המרכזיים של רשת עמל. השנה נעסוק בדמוקרטון בערכים שמשותפים לכולנו, ובעולם שנשאיר לדורות הבאים אחרינו. כל המישיר מבט ביושר לעבר עתידו של העולם לא יוכל להתעלם מהצל הכבד שמטיל משבר האקלים על גורל הדורות הבאים. משום כך החלטנו לעסוק באופן מעמיק בנושאים אלו של צדק סביבתי וחינוך לקיימות הנוגעים בטבע, סביבה וקהילה.
מורים ותלמידים יקרים,זו הדילמה שאנחנו מפנים אליכם ללימוד יסודי ומקיף: נסו להבין אותה, קראו את המידע הנמצא ברשת, למדו את גווניה השונים של הדילמה, העלו נקודות שונות למחשבה, התייחסו אליה בהרחבה ובאופן מעמיק.
מה תאכלו?
קרוב לוודאי שאתם יודעים בדיוק כמה עלתה לכם ארוחת הצהרים שאכלתם היום בקפיטריה, הכריך שקניתם בדרך לבית הספר בבוקר או הארוחה שנהניתם ממנה בשבוע שעבר, אבל האם אתם יודעים כמה אותה ארוחה עלתה לסביבה? כאשר חוקרים מנו את פליטות גזי החממה שארגון המזון והבריאות של האו"ם פסח עליהן, הם העריכו שגידול בקר לתעשיית המזון – אחראי ל 51 אחוזים מפליטות גלובליות שנתיות – יותר מכל כלי הרכב, המטוסים, הבניינים, מפעלי החשמל והתעשייה גם יחד. מן הידועות היא שלבני אדם יש את שיניים מגוונות – המתאימות לאכילת מזון מן הצומח, ולחיתוך בשר כאחד. אנו נהנים לאכול בשר והרבה מההווי הישראלי נמצא מסביב למנגל. אבל, מה עם בעלי החיים? איך אנו מגדלים חיות למאכל? הידעתם כמה זיהום סביבתי יש בעולם הקשור לגידול החיות? רמת הביקוש הנוכחי לבשר אינה בת-קיימא, וגורמת לכלייה של משאבי קרקע, מים ודלק יקרים – אנחנו אוכלים היום על חשבון הדורות הבאים. מצד שני, מה הן האלטרנטיבות לתזונה מן החי? האם תסכימו למדיניות של הפחתה משמעותית בצריכת בשר ולמעבר לתזונה מבוססת מזון מן הצומח? האם תסכימו לאכול סטייק שיגודל במעבדה, המבורגר שיופק מחגבים, מעדן תולעים עשירות בברזל, ולקינוח להתפנק בחטיף זבובים מוצלח או באצת ים מרעננת ?
חינוך לערכים הומניסטים ודמוקרטים הוא אחד היעדים המרכזיים של רשת עמל. השנה נעסוק בדמוקרטון בערכים שמשותפים לכולנו, ובעולם שנשאיר לדורות הבאים אחרינו. כל המישיר מבט ביושר לעבר עתידו של העולם לא יוכל להתעלם מהצל הכבד שמטיל משבר האקלים על גורל הדורות הבאים. משום כך החלטנו לעסוק באופן מעמיק בנושאים אלו של צדק סביבתי וחינוך לקיימות הנוגעים בטבע, סביבה וקהילה.
מהו מחיר הזבל?
תרבות הצריכה המוגזמת מייצרת הררי זבל: טלוויזיות, טלפונים, אייפדים, מחשבים, מצברים, בגדים, אריזות פלסטיק, ניילון, צלופן, נייר ועוד, היכן מושלך הזבל שאנחנו מייצרים? עד כמה אתם מכירים את תופעת המדינות שהפכו לפחי הזבל העולמי? מהם תנאי עבודתם ובריאותם של עובדי הזבל במדינות אלו? האם אתם יודעים מהו היקף ייצור הזבל העצמי שהנכם מייצרים מדי יום? כמה מהזבל שלנו אנחנו ממחזרים? האם ידוע לכם כיצד והאם זה אפקטיבי או אולי מדובר בבלוף? האם הייתם מוכנים להגביל את נפח הזבל העצמי שלכם ? האם הייתם מוכנים להקים מטמנת זבל / קומפוסטר ממש בשכונה שלכם, על סף ביתכם ? האם תסכימו שיש להקצות לכל משפחה נפח זבל מסוים ולא יותר מכך? האם באמת נסכים לשנות הרגלים ?
חינוך לערכים הומניסטים ודמוקרטים הוא אחד היעדים המרכזיים של רשת עמל. השנה נעסוק בדמוקרטון בערכים שמשותפים לכולנו, ובעולם שנשאיר לדורות הבאים אחרינו. כל המישיר מבט ביושר לעבר עתידו של העולם לא יוכל להתעלם מהצל הכבד שמטיל משבר האקלים על גורל הדורות הבאים. משום כך החליטה הרשת שלנו לעסוק באופן מעמיק בנושאים אלו של צדק סביבתי וחינוך לקיימות הנוגעים בטבע, סביבה וקהילה. השינוי חייב לגעת בעומק עולם הערכים שלנו: באחריות - לעתיד הדורות הבאים: "צדק בין דורי", בצניעות - הנוגעת במחלות חברת השפע, באמפתיה לאחר שאין לו, בשוויון, בזכות לחיים, בצדק סביבתי.
הדילמה שלכם:
רכב פרטי מול תחבורה שיתופית
רכב פרטי לעומת תחבורה ציבורית? תחבורת קארפול משותפת? תחבורה באנרגיות מתחדשות? מה דעתכם על שיטת נתיב פלוס שיוצר פקקים ועומס על הנהגים הפרטיים, לעומת תחבורה ציבורית? מה ההבדל בין תחבורה ציבורית רגילה לבאבל? בישראל פועלים כ-3,000 קווי תחבורה ציבורית. עם זאת, מאות קווים שממומנים על ידי משלם המסים ממשרד התחבורה, נוסעים מדי יום עם פחות מ-5 נוסעים – למה הנסיעה ביישובים הקטנים הופכת לארוכה ומתישה ומדוע המדינה מוציאה מאות מיליונים בשנה על אוטובוסים ריקים? האם תסכימו להשבית את הרכב הפרטי יום בשבוע לטובת הקלה בפקקים והפחתת זיהום האוויר ופליטת הגאזים? ומה דעתכם על התרחיש הבא – יש הצעת חוק לפיה לכל מכונית מותר לנסוע 3 ימים בשבוע בלבד. "יונתן, ממחר אתה נוסע לחוג הכדורסל בשלושה אוטובוסים כי האוטו שלי נוסע רק בימים הזוגיים." – הולך?
רוצים לדעת איך עוברים ל 100% אנרגיות מתחדשות? כנסו כנסו.. בהוטן – מקור- ויקיפדיה
"מתוך כ-200 מדינות בעולם כיום, עושה רושם שבהוטן המדינה היחידה, בעלת מאזן פחמן נייטרלי. בעצם זה לא ממש מדוייק. בהוטן היא לא בעלת מאזן פחמן נייטרלי, בהוטן היא בעלת מאזן פחמן שלילי. מדינתנו מייצרת 2.2 מיליון טון פחמן דו חמצני, אבל היערות שלנו משתמשים בכמות גדולה פי שלושה מזה, אז אנחנו כמו אגן ניקוז ליותר מארבעה מיליון טון של פחמן דו חמצני בכל שנה. אבל זה לא נגמר בזאת. אנחנו מייצאים את רוב החשמל הירוק שאנו מפיקים מהנהרות הגועשים שלנו. אז כיום, האנרגיה הירוקה שאנו מייצאים, מהווה תחלופה לייצור של 6 מיליון טון של פחמן דו חמצני באזורנו. עד 2020, נוכל לייצא מספיק אנרגיית חשמל כדי להוות תחלופה לייצור של 17 מיליון טון של פחמן דו חמצני. הנה כמה מהדרכים שלנו לעשות זאת. אנחנו מספקים חשמל בחינם לאיכרים באזורים הכפריים. והרעיון שמאחורי זה הוא שאם יש חשמל בחינם, הם לא ישרפו עצים לשם בישול ארוחותהם. אנחנו משקיעים בתחבורה בת-קיימא ומסבסדים קניית מכוניות חשמליות. בדומה, אנו מסבסדים את מחירן של נורות לד, וממשלתנו כולה מנסה לעבוד ללא ניירת. אנחנו מנקים את הארץ כולה כחלק מהתוכנית הלאומית: בהוטן הנקייה, ואנו נוטעים עצים ברחבי הארץ כחלק מתוכנית בהוטן הירוקה גם היא פרוייקט לאומי". (מתוך תמליל הרצאת TED, תרגום לעברית: רוני רביה, סיגל תפארת)
2040
במאי: דאמון גאמו
אוסטרליה | 2018 | 92 דק' | אנגלית | תרגום לעברית | תיעודי
הבמאי דאמון גאמו יוצא למסע על מנת לחקור כיצד יכול להיראות העתיד שלנו בשנת 2040, אם רק ניישם את הפתרונות שיכולים לשפר משמעותית את מצב כדור הארץ הקיימים כבר היום! הסרט בנוי כמכתב ויזואלי שכותב גאמו לבתו בת ה-4, ועשוי הן כדוקומנטרי מסורתי והן מסצנות דרמטיות ומאפקטים ויזואלים מרהיבים, שיחד מציגים כיצד פתרונות אלו יכולים להחיות מחדש את כדור הארץ עבור הדורות הבאים. סרט מקורי ורענן עם גישה אופטימית ומרוממת שקצר אינספור שבחים
Portland Now Generates Electricity From Turbines Installed In City Water Pipes
You’d be forgiven if the phrase “Portland goes green with innovative water pipes” doesn’t immediately call to mind thoughts of civil engineering and hydro-electric power.
And yet, that’s exactly what Oregon’s largest city has done by partnering with a company called Lucid Energy to generate clean electricity from the water already flowing under its streets and through its pipes.
Source: https://www.good.is/money/portland-pipeline-water-turbine-power
חוקרים בריטיים מאוניברסיטת קיימברידג', מצאו דרך להפיק דלק נוזלי, באופן מקיים וללא פליטה של גזי חממה, בהשראת תהליך הפוטוסינתזה. האם דלק מסוג זה יוכל להחליף את הדלקים המזהמים שאנו משתמשים בהם כיום? קבוצת החוקרים פיתחה "עלה מלאכותי", המשתמש רק באור השמש, פחמן דו-חמצני ומים, ובסופו של תהליך יכול לשמש לייצור דלק נוזלי בר-קיימא.
הידעתם? צמחים מייצרים חמצן ולחות, קולטים חלקיקי CO2 ואבק, ומסוגלים להגן על בניין מפני קרינה וזיהום !
מגדלי מגורים מאפשרים מקום לדירות רבות בשטח קטן. זה ידוע. אבל אם כך, הם יכולים לאפשר מקום גם לעצים רבים וליצור יער גדול בשטח קטן. את הרעיון הזה יישם האדריכל האיטלקי סטפאנו בוארי כשהקים את מגדלי היער האנכי במילנו, ליד תחנת הרכבת הגדולה Porta Garibaldi. שני מבני מגורים המתנשאים לגובה של 112 מטר ו-80 מטר.
בנייתם הסתיימה ב-2014 ואלו מגדלי המגורים עם היער האנכי הראשון בעולם. הבניין תוכנן כסביבת מגורים שאינה רק יפה לעין אלא גם מייעלת שימוש באנרגיה, מייצרת ולמעשה גם מחדשת אנרגיה. המגדל העשיר בצמחיה יוצר ועוזר באיזון מיקרו-אקלימי ובסינון חלקיקי אבק הנמצאים בסביבה העירונית.
דבר זה הוא בעל ערך רב לתושבים שהרי מילאנו היא אחת הערים המזוהמות ביותר באירופה. הצמחים מייצרים לחות, קולטים חלקיקי פחמן ואבק, מייצרים חמצן ומגנים על הבניין מפני קרינה וזיהום אקוסטי. דבר זה לא רק משפר את איכות החיים של המתגוררים, אלא יוצר חיסכון אנרגטי משמעותי לאורך שנה.
מה עושים בכפר חשוך שבחודשי החורף אינו מקבל שמש ושעות אור?
בחודשי החורף המעוננים השמש מאירה פחות מהרגיל בכל מקום בעולם, אבל יש מקומות מסוימים, שבהם מדובר כבר בחושך של ממש.
כך למשל כפרים רבים נמצאים בעמק בין ההרים היפים, אבל למרות שהמיקום היפה מביא לתושבים נוף הררי קסום, ההרים הגבוהים שמסביב לכפר מונעים מהשמש להאיר אותם. מכיוון שממילא השמש בנורבגיה/פינלנד, צפון איטליה ועוד לא זורחת הרבה בחודשי החורף, נוצר מצב שבמהלך שישה חודשים שלמים קרני השמש לא מצליחות להגיע אל תושבי הכפר, והם נשארים בעלטה. אחד מהפתרונות היצירתיים שהועלו, היה לקחת כמה מראות ענק, להציב אותם בראש אחד ההרים שמסביב לכפר ופשוט לכוון את השמש ישירות אל בתי התושבים. בשנים האחרונות נמצא פתרון טכנולוגי שאפשר זאת! הנה הביטו בכפר רוקאן בצפון נורבגיה:
האם גם אתם חשים נעים יותר באור יום טבעי?
אם גם אתם הרגשתם בחורף האחרון שאתם יותר ויותר מדוכדכים ככל שהתקצרו הימים, אתם לא לבד. התופעה הזו, שנקראת "דיכאון עונתי" או "הפרעת רגש עונתית", אמנם אינה שכיחה בישראל, אך נפוצה מאוד במקומות אחרים בעולם, בייחוד במדינות הקרובות יותר לקטבים. מה אנחנו יכולים לעשות כדי להרגיש טוב יותר? אחת האפשרויות היא לעבור תרפיית אור – טיפול שכולל חשיפה לאור באורכי גל שונים שאמורים "לאתחל מחדש" את השעון הפנימי של הגוף. לאחרונה פותחו פתרונות המספקים אור טבעי בבית כל היום – כך למשל המערכת החכמה של חברת סולה-טיוב מגעש, מערכת תאורה טבעית, הפועלת בטכנולוגיות מתקדמות וייחודיות כדי לאפשר חדירה מקסימלית של אור טבעי, ללא קרני UV, לחלל החדר. מערכת Solatube מגבירה את החשיפה לקרני השמש תוך סינון קרני UV, לאור היום השפעה חיובית על מחזוריות ההורמונים והנוירוטרסמיטים (מערכת מוליכים עצביים במוח אשר משפיעה על הקוגניציה, הרגש והמוטיבציה).
